AVReviews

הפעם הגיע אלינו לסקירה אחד הסטרימרים הכי פופולריים ומדוברים ברחבי הרשת ה-WiiM Ultra, בכתבה זו נחווה את דעתינו האם כל ההייפ מוצדק.

אנחנו מודים ל-TR, היבואן הרשמי של WiiM בישראל, על כך שסיפקו לנו את המוצר הזה לצורך סקירה.

מכיוון שמדובר במוצר שזכה לסקירות מרובות כבר, אנחנו ננסה לתת זווית קצת אחרת לסקירה ולדון בנושאים מעט רחבים יותר מעבר לסקירת המוצר.

שורה תחתונה

סקירת וידאו

על חברת WiiM

המותג WiiM שייך לחברת Linkplay Technology שהוקמה בשנת 2014 על ידי יזמים מחברות כמו גוגל, Broadcom, InterVide ו-Harman. החברה מתמחה במוצרים חכמים ואלחוטיים. החברה מפתחת את התוכנה והחומרה. תחת המותג WiiM, נמצאי מוצרי האודיו של החברה, שעובדת גם עם חברות נוספות במודל של OEM וגם מפתחת את מוצרי WiiM. המשימה של החברה היא ליצור מוצרי אודיו חכמים ונגישים, על מנת לאפשר לכל אחד ליהנות ממוזיקה באיכות גבוהה.

קו המוצרים של חברת WiiM כולל ארבעה דגמים של נגני רשת: WiiM Mini, WiiM Pro, WiiM Pro Plus וה-WiiM Ultra שנסקר כאן. בנוסף ישנם שני דגמים של מגברים משולבים All In One, הדגמים הם WiiM Amp ו-WiiM Amp Pro. טווח המחירים של מוצרי החברה נעים בין 590 ש״ח ועד ל-1,890 ש״ח בלבד, כך שכפי שציינו מדובר בחברה שמתמקדת בהנגשה של תחום האודיו לקהל הרחב.

המהפכה של WiiM בשוק האודיו

מבחינתי המוצרים של חברת WiiM ייצרו מהפכה של ממש בשוק האודיו בשנים האחרונות ובחלק זו אסביר מדוע אני חושב כך.

דיברנו לא פעם על נושא הקושי של שוק הסטריאו למשוך את קהל צעיר. הצרכן הצעיר והמודרני רוצה מוצרים חכמים וקלים לשימוש. בהשוואה למוצרים כמו אוזניות אלחוטיות, רמקולים חכמים וסאונדברים, המספקים את היכולת לצרוך מוזיקה עם מקסימום נוחות, מערכות הסטריאו של פעם נראות מיושנות, כבדות וגם מאוד יקרות. כמובן שהיתרון הגדול של מערכות הסטריאו הוא באיכות הסאונד וייתכן שיתרון זה יכול היה לשכנע צרכנים חובבי מוזיקה, אך כאן נכנס לתמונה חוסר הנגישות של מערכות הסטריאו, שכיום נמכרות בחנויות מתמחות בלבד ורק צרכנים שמודעים לתחום ידעו לחפש אותן.

אחד התחומים הכי מתפתחים בעולם המוזיקה הוא נושא שירותי הזרמת המוזיקה, שהפכו למקור עיקרי גם עבור הצרכנים המודרניים וגם עבור רוב האודיופילים. רבים בחרו לזנוח את המדיה הפיזית לטובת הנוחות והעושר של שירותי ההזרמה.

המוצרים של חברת WiiM למעשה מספקים מענה מעניין לשתי המגמות שתיארנו בפסקאות לעיל. ראשית מבחינת יכולות ההזרמה, מוצרי WiiM מספקים פלטפורמה נרחבת המספקת מענה שלם ומרשים עבור שירותי ההזרמה, כך שעבור מי שמחפש פתרון להזרים את המוזיקה באופן נוח מהטלפון אל מערכת סאונד ביתית כלשהי, נגני הרשת של WiiM מספקים פתרון נגיש וחכם. קהל יעד פוטנציאלי נוסף הוא דווקא אודיופילים וותיקים, שעדין לא עשו את המעבר אל הסטרימינג ורוצים להתנסות בתחום לפני שהם מתחייבים, המוצרים של WiiM יכולים להוות דרך מצויינת ללמוד ולהכיר את תחום ההזרמה.

אולי אפילו יותר מעניין מכך הוא המענה שחברת WiiM נותנת לנושא הכניסה אל עולם הסטריאו. נכון שאת נגני הרשת של WiiM תוכלו לחבר אל רמקולי Bluetooth וסאונדברים למיניהם, אך רק מקריאה אודות המוצרים האלה ברחבי הרשת, הצרכן המודרני יכול להיחשף אל עולם הסטריאו ואולי הרעיון של לנסות ולבדוק את התחום יתחיל לצמוח במוחו. מוצרים כמו ה-WiiM Ultra וה-WiiM Amp, זוכים להמון התייחסות באתרי טכנולוגיה למיניהם וכך הם יכולים למשוך חובבי טכנולוגיה מצד אחד וחובבי מוזיקה, שנרתעו מהמחירים של מערכות הסטריאו מהצד השני.

ניתן לראות פוסטים ברחבי הרשת של חובבי מוזיקה, או חובבי טכנולוגיה, שהתפתו לרכוש את ה-WiiM Amp ורק לאחר הרכישה התחילו לחשוב/להבין: ״אוקיי עכשיו אני צריך להוסיף לו זוג רמקולים, מה מומלץ?״. במילים אחרות, בזכות המחיר הנגיש והפונקציונליות המודרנית, למוצרי WiiM יש פוטנציאל אמיתי למשוך צרכנים חדשים אל עולם הסטריאו, ייתכן שאותם צרכנים ירצו בעתיד לשדרג ולחפש איכות סאונד גבוהה יותר ובכך כל שוק הסטריאו ירוויח.

נושא אחרון שאני רוצה להתייחס אליו בנוגע למוצרי WiiM זה ההשפעה שלהם על המתחרים. העובדה שמוצרי WiiM זכו להצלחה ופופולריות כה גדולה, הכריחה את שאר השחקנים בקטגוריית המחיר שלהם להעלות רמה ולספק מוצרים אטרקטיביים יותר. דוגמה בולטת לכך היא חברת Bluesound, ששלטה בשנים האחרונות בשוק הסטרימינג של אזור ה-2,000 עד 3,000 ש״ח. מבחינתי ההשקה של סטרימר ה-Bluesound Node Icon נראית כתגובה ישירה להצלחה של מוצרי WiiM ו-Eversolo. כך שהמוצרים של WiiM גורמים לכל שאר המתחרים להתאמץ יותר ולהציע מכשירים מעניינים יותר עבור הצרכנים, אני רואה בכך תרומה נוספת של WiiM לשוק האודיו.

העומד למבחן: WiiM Ultra

ה-WiiM Ultra הוא הנגן הדיגיטלי הבכיר של החברה והוא השלב הבא באבולוציה של מוצרי החברה לאחר ההצלחה של נגני הכניסה, ה-WiiM Mini וה-WiiM Pro.

מה הם ההבדלים ביחס לנגן ה-WiiM Pro הבסיסי יותר?
ה-WiiM Ultra מגיע בתיבה מאלמוניום והוא כולל מסך מגע בגודל 3.5 אינץ׳. כך שהוא נראה יותר פרימיום ומספק מענה לטרנד החם בשוק הסטרימרים של מסכי מגע צבעוניים. הממיר הפנימי מבוסס על צ׳יפ ES9038 Q2M SABRE DAC התומך בקבצים באיכות של עד 32bit/384kHz.

מבחינת כניסות ויציאות, מעבר לכניסות והיציאות מסוג ה-line והאופטית, ה-WiiM Ultra מוסיף גם יציאה קואקסיאלית, יציאת HDMI ARC לחיבור קל אל טלוויזיה, מחבר USB שיכול לשמש עבור התקני זיכרון, או כיציאת אודיו, יציאה ייעודית לסאבוופר (עם יכולת קביעת קרוסאובר), יציאת אוזניות ואפילו כניסת פונו עבור ראשי MM ו-MC.

מבחינת יכולות ההזרמה יש כאן את השילוש הקדוש, Spotify Connect, Tidal Connect ו-Roon Ready, בנוסף לתמיכה בשירותים של Amazon Music, Qobuz ועוד. ישנה גם תמיכה ברדיו אינטרנטי ובפרוטוקול ה-Chromecast של גוגל ו-DLNA. בולטת בהיעדרה כאן התמיכה ב-AirPlay שדווקא כן קיימת בנגן ה-WiiM Pro. לבסוף, ישנה גם תמיכה ב-Bluetooth 5.3.

החיבור לרשת יכול להתבצע באופן קווי, או אלחוטי.

תכונות נוספות של ה-WiiM Ultra כוללות אקוולייזר מתקדם, כולל גם Parametric EQ ואפילו יכולת תיקון חדר אקוסטי מובנת, אליה נתייחס בחלק מבחן ההאזנה.

המידות של ה-WiiM Ultra במ״מ הן: 200 רוחב, 72 גובה ו-211 עומק. המשקל הינו 1.42 ק״ג.

עיצוב ואיכות בנייה

סרטון ה-Unboxing (המוצר הגיע פתוח):

העיצוב של ה-WiiM Ultra הוא עליית מדרגה משמעותית עבור החברה, שהתמקדה עד כה בנגני הרשת שלה בפונקציונליות ופשטות. המגבר של החברה, ה-WiiM Amp, זכה להמון פרגון על השימוש באלומיניום וכאן עם ה-WiiM Ultra החברה ממשיכה את אותו הקו עם תיבה בעלת דפנות אלומיניום. העיצוב הינו נקי, תעשייתי ומודרני.

הפאנל הקדמי נשלט בידי מסך המגע, שכולל בהירות וחדות מצויינים ולצדו בורר העוצמה, שמשמש גם בתור כפתור נגן/השהייה ולחיצה ארוכה עליו מכניסה אל התפריט. בורר העוצמה פחות מרשים באיכות הבנייה שלו, ואני תוהה אם לא היה נכון יותר לוותר עליו לחלוטין ולספק את השליטה בווליום בעזרת מסך מגע גדול יותר על כל הדופן הקדמית.

בעת ניגון ניתן לקבוע אחד משלושה מסכי תצוגה: תצוגה של עטיפת האלבום עם פרטי הניגון, תצוגת עטיפת האלבום בלבד ו-VU Meter:

על הדופן העליונה מוטבע הלוגו של החברה באופן אלגנטי.

בדופן האחורית, שלל הכניסות מסודרות באופן ברור, אם כי הפונט הלבן בו כתובות הכניסות מעט נבלע עם הגימור האפור ולא פשוט לקרוא אותו מחלק מהזוויות.

ברמת המחיר הזו, מצאתי את העיצוב הנקי, עם המסך הצבעוני והחד והשימוש באלומיניום מרשימים במיוחד.

שליטה ושימושיות

השליטה והשימושיות ב-WiiM Ultra כרגיל מתחלקת לשלוש. ראשית הפאנל הקדמי, שכולל את מסך המגע והבורר. בעת ניגון היו חסרים לי כפתורי ״אחורה״ ו״בית״, בחלק מהמסכים. הדרך לחזור למסך הראשי היא על ידי החלקה ימינה, כך גם ניתן להחליף בין מסכי התצוגה של הניגון. המסך מגיב באופן ראוי והשליטה היא אינטואיטיבית.

אמצעי השליטה השני הוא השלט. השלט שמסופק עם ה-WiiM Ultra הינו פלסטי ופשוט, כפי שמצופה ברמת מחיר כזו. הכפתורים מספיק גדולים וברורים כך שבסך הכל זהו שלט מספק שעושה את העבודה.

כמובן שאמצעי השליטה המרכזי הוא האפליקציה וכאן חבוי אחד מסודות הקסם של המכשיר ואחד מהסיבות להצלחה של WiiM. לא פעם במוצרים תוצרת סין, האפליקציה מרגישה לא מספיק יציבה עם תרגום מעט חובבני, זה ממש לא הסיפור אצל WiiM. מדובר באפלקיציה מאוד יציבה, ידידותית ומסודרת. מעבר לכך, מה שמאוד מרשים כאן זה כמות האופציות השונות, יש כאן תמיכה ב-multi-room אם יש לכם כמה מכשירים של WiiM, יכולות לשנות את הסאונד עם אקוולייזר, כולל מצבים מובנים לבחירה, יש גם Parametric EQ ואפילו תיקון חדר אקוסטי, שניתן להריץ בקלות וגם לבטל. אם אתם מעדיפים לקבוע את העוצמה מהמגבר שלכם, תוכלו לקבוע מצב Fixed Volume ועוד שלל יכולות, כשכולן מונגשות באופן ברור ומסודר. אני חושב שאי אפשר לבקש יותר מזה מאפליקציה של מוצר ברמת המחיר הזו.

הנה כמה מסכים של האפליקציה:

מבחן ההאזנה

מבחן האזנה של מכשיר כה רב יכולות הוא לא דבר פשוט ולכן המבחן הפעם מחולק למספר חלקים במטרה לנסות ולתת לכם סקירה כמה שיותר מקיפה. המערכת ששמשה אותי לסקירה היא המערכת האישית שלי שכוללת רמקולים YG Acoustics Carmel 2 ומגבר משולב Nagra Classic Int. שאר חלקי המערכת יתוארו בחלקים הרלוונטים ובסיום הכתבה, כמו תמיד, תוכלו לראות את רשימת כל הרכיבים.

ביצועים בתור נגן רשת (סטרימר פלוס ממיר)

נתחיל בחיבור האנלוגי, RCA, שאני מניח שזהו צפוי להיות אופן החיבור הפופולרי ביותר של ה-WiiM Ultra. את מעגל הווליום כיוונתי למצב Fixed Volume, כיוון שאני מאמין שזהו המצב המומלץ אם אתם מחברים את ה-WiiM Ultra למגבר משולב כמו במקרה שלי.
פרטים נוספים על הנושא תוכלו לשמוע בפרק הראשון של הפודקאסט המצולם שלנו, שנקרא ״על נגנים, ממירים ושליטה בווליום״.

השיר הראשון שבחרתי בו הוא בלדת הפופ-פולק I Wanna Thank You של הצמד Native Harrow, מתוך אלבומם Divided Kind. הסאונד מרגיש טבעי באופן מפתיע, הווקל נשמע נעים ומופרד באופן משכנע. הבס הדוק ובעל רמת פירוט טובה. הפרזנטציה הכללית היא נקייה עם במה גדולה ותלת ממדית.

כבר לאחר הקטע הראשון הזה, אני חייב לציין שהופתעתי לטובה, כאשר התכונות הבולטות ביותר הן העברה טבעית של הווקל והבמה העוטפת. הסאונד מלא חיים ולא שטוח, מה שמבחינתי ממש לא מובן מעליו ברמת מחיר כזו.

לאחר שהופתעתי מהקטע הראשון המשכתי לעוד יצירה בסגנון דומה, The Night We Met של Rising Appalachia, מתוך האלבום Folk & Anchor. ההבדל המשמעותי בין שתי היצירות הוא בעוצמת הבס, כאן הוא פאנצ׳י, אך מעט חסר מבחינת העומק, גם הדינמיות היא לא הכי קונטרסטית שיצא לי לשמוע. יחד עם זאת, מדובר בתוצאה ראויה ביותר ביחס למחיר. ההצטיינות היא שוב בחלק המיד והווקל, שמועבר באופן טבעי ומופרד כראוי.

ביצירה הזו ניסיתי קצת לשחק עם ערכי אקוולייזר, במצב Bass Booster, יש מעט תוספת בעוצמה והעומק של הבס, אך מצד שני מאבדים מעט מהקסם של המיד ולכן אני העדפתי את התוצאה ללא אקוולייזר.

מכאן עברתי ליצירה שמשלבת מוזיקה אלקטרונית, Don't Break My Heart מאת Hania Rani מהאלבום Nostalgia Live. היצירה הזו כוללת קטעי בס עמוקים. בסך הכל, ה-WiiM עושה עבודה ראויה בשחזור הבס והדינמיות של היצירה, אך ההצטיננות כאן היא ההעברה של המיד. הווקל והפסנתר נשמעים נקיים, בעלי הפרדה טובה, טבעיים ומרגשים. מבחינת הבמה, יש כאן במה תלת ממדית וגדולה, מפתיעה במיוחד מבחינת הרוחב, אך גם הגובה והעומק הם טובים.

נעבור לשתי יצירות ג׳אז, תחילה הקטע Cascades של ההרכב הלונדוני, Lydian Collective, מתוך אלבומם Adventure. העברת הפסנתר מאופיינת בניקיון, התופים כוללים הדיקות טובה. הפרדת הכלים היא טובה, אם כי בתחום הבס יש מקום לשיפור מבחינת ההפרדה בין הבס והתופים. יש כאן שוב הצטיינות במיד, מעט על חשבון הדינמיות.

נעבור לאלבום החדש של אבישי כהן, Brightlight, ממנו בחרתי את הקטע שנועל את האלבום, Polka Dots And Moonbeams.

היצירה הזו היא דואט בין בס לסקסופון. כאן בעיקר התמקדתי בהעברה של כלי הנשיפה, שנשמע מפורט, עם מלא אוויר ומועבר באופן טבעי ונעים, עם גבוהים מעוגלים ולא צורמים. בנוסף הסקסופון מתפזר יפה על פני כל הבמה וכולל מיקרו-דינמיקה טובה.

לקראת סיום, רציתי לאתגר מעט את ה-WiiM Ultra ובחרתי ביצירה דינמית של מוזיקה מודרנית ובועטת, bad guy של Billie Elish. השיר הזה דיי מדגיש את מה שגיליתי לאורך המבחן כולו, בעוד המיד והווקל מופרדים לא רע, הבס לא מספיק עוצמתי עם דינמיות שלא מתפוצצת בשיר הזה וזה מוביל לפרזנטציה פחות עוצמתית.

אז אם בקטע הקודם קיבלנו אולי את התוצאה החלשה ביותר מה-WiiM, סיימתי את החלק הזה של מבחן ההאזנה ביצירה שבה ה-WiiM מפגין הצטיינות. השיר שבחרתי הוא Crazy Hearts של Wesley Dean, מתוך האלבום Music From Crazy Hearts. זו בלדת קאנטרי רוק מרגשת וה-WiiM Ultra, מצליח להעביר את הרגש של היצירה בזכות ווקל נקי עם מיקרו-דינמיקה טובה, מידת פירוט טובה ובעיקר פרזנטציה רכה וטבעית באופן מפתיע.

ביצועים בתור סטרימר בלבד (בחיבור אל ממיר חיצוני)

בחלק השני של המבחן חיברתי את ה-WiiM Ultra אל ממיר חיצוני, ה-MSB DIscrete DAC, באמצעות כבל קואקסיאלי, על מנת להתרשם מביצועיו בתור סטרימר בלבד.

חזרתי לכמה מהיצירות שניגנתי בחלק הקודם, אז ב-Crazy Hearts, קיבלתי יותר פרטים בווקל ובגיטרה, באופן כללי ההפקה של היצירה הרבה יותר מורגשת ומשתקפת, יש שיפור בדינמיות ובגודל הבמה, שכבת הבס מלאה יותר ויש יותר אוויר בפרזנטציה.

ב-bad guy של Billie Elish, הבס עמוק ומפורט יותר, הפרדת הווקל ובאופן כללי, הפרדת השכבות, טובים יותר ויש שיפור משמעותי בדינמיות ובבמת הסאונד, שכוללת יותר עומק.

המסקנה שלי מכך היא שאתם מקבלים תמורה גבוהה למחיר בממיר המובנה של ה-WiiM Ultra. כך שתוכלו להתחיל איתו ובמידה ותרצו לשדרג את הסאונד בעתיד, שימוש בממיר חיצוני בהחלט יכול להביא לשיפור באיכות הסאונד.

ביצועים לאחר הרצת תיקון החדר האקוסטי

בחלק הזה של המבחן הרצתי את תיקון החדר האקוסטי, שמובנה באפליקציה של WiiM. השתמשתי ב-iPad שלי, התהליך הינו פשוט במיוחד וכולל מדידה אחת בלבד בנ״ק ההאזנה המרכזית. המכשיר מריץ אות שהזכיר לי את האות של תוכנת ה-Audyssey. לאחר ההרצה מוצג גרף ברור של המדידה.

ניתן אפילו לבחור בין 3 עקומות מטרה שונות: B&K, Harman ועקומה שטוחה-flat ובנוסף ניתן גם להגביל את תחום התדרים שעליו התיקון מופעל. השילוב בין קלות ההרצה של התיקון ויכולות ההתאמה האישית הן חסרות פרופורציה לחלוטין ברמת המחיר הזו.

יכולות חשובה ביותר שיש כאן בנוגע להרצת התיקון האקוסטי היא היכולת לכבות ולהדליק את התיקון, כך שניתן בקלות להתרשם מההשפעה שלו. לא פעם במוצרים ברמות המחיר הללו, לא ניתן לכבות את התיקון, או אם מכבים אז צריכים למדוד שוב. כך שמבחינתי מגיע כאן ל-WiiM תשבוחות רבות על מימוש מנגנון התיקון האקוסטי.

כפי שראיתם, אני מלא תשבוחות על המימוש והשימושיות של מכנון תיקון החדר האקוסטי ב-WiiM Ultra, אבל מה לגבי הסאונד? ובכן כאן חיכתה לי הפתעה נוספת, בדקתי את הביצועים עם ובלי המנגנון בחיבור RCA, כאשר העקומה שבחרתי היא B&K, שזו עקומת ברירת המחדל. למנגון הייתה השפעה ניכרת על הסאונד. למשל ביצירה The Night We Met של Rising Appalachia יש שיפור מפתיע בדינמיות והעומק של הבס. גם ביצירת הג׳אז Cascades של Lydian Collective היה שיפור בדינמיות והאנרגטיות של היצירה.

כך שלסיכום החלק הזה, אני שמח לדווח שלמנגנון התיקון הייתה השפעה מורגשת וחיובית על הסאונד. עם מגוון האפשרויות השונות, מומלץ להתנסות עד שתקבלו את הסאונד המועדף עליכם. מכיוון שניתן בקלות לכבות את המנגנון במידה ולא תאהבו את התוצאה, אין לכם מה לחשוש וגם אם אתם פחות מאמינים במנגנונים כאלה, אני לא רואה שום סיבה לא להתנסות בהם דרך ה-WiiM Ultra. מבחנתי מדובר כאן בתוספת כח משמעותית ומרשימה למכשיר הזה.

ביצועים בחיבור HDMI ARC

בחלק הזה של המבחן חיברתי את ה-WiiM Ultra אל מסך הטלוויזיה שלי, LG OLED E8, בחיבור HDMI ARC. באופן מיידי המסך העביר את הגדרת יציאת השמע שתהיה דרך ה-HDMI וגם ה-WiiM Ultra עבר לכניסה המתאימה, זו בהחלט חוויית חיבור מעולה. לפני שנדבר על איכות הסאונד, אני רוצה להתייחס לשני נושאים נוספים. ראשית הסנכרון בין הקול לתמונה. לא פעם גיליתי שבמוצרי אודיו דו ערוצי שכוללים חיבור זה, לא מטפלים מספיק טוב בנושא הסנכרון החשוב. עם ה-WiiM Ultra הסינכרון עבד מעולה ולא חשתי בהשהייה כלשהי.

נושא נוסף שראוי לאיזכור הוא התמיכה של WiiM Ultra ב-Dolby Audio, דיי נדיר לראות תמיכה זו בציוד סטריאו. מה שזה אומר בפועל זה שאתם לא חייבים להעביר את האות מהטלוויזיה שלכם בפורמט PCM. במקרה של טלוויזית LG ניתן להשאיר את ההגדרה על מצב ״אוטומטי״.

ביצועי הסאונד נבחנו על ידי שני הקטעים הקבועים שלי מתוך ״דברים מוזרים״ בנטפליקס. בפרק הראשון של הסדרה, הפתיח כולל מוזיקה עם במה תלת ממדית ותחושה קריפית, שמועברת באופן משכנע. בסצנה מיד לאחר הפתיח המצלמה נעה בצריף של השריף בזמן שטלוויזיה פועלת ברקע. כאן אני בוחן את שחזור הבמה והיכולות להעביר את הסאונד של הטלוויזיה במדויק ביחס למקום המצלמה, גם כאן ה-WiiM Ultra עושה עבודה בהחלט ראויה.

מכאן אני ממשיך לסצנה מתוך פרק 8 עונה 3, כשהילדים נלחמים מול המפלצת בקניון וזורקים עליה זיקוקים. רמת הפירוט הינה טובה עם התמקדות בהעברה נקייה של הדיאלוג, אך הבס והדינמיות באפקטים מעט חסרים עוצמה. כאן יכול מאוד לסייע שילוב של סאבוופר. ה-WiiM Ultra כולל תפריט נרחב לשילוב סאבוופר, כולל נקודת קרוסאובר, סינכרון עם הסאב וכמובן גם יכולת לשלב את הסאב באמצעות התיקון האקוסטי. על פניו זה אמור לתת את המענה הטוב ביותר לתכנים קולנועיים. רק נקודה חשובה שיש לשים לב אליה, בעוד במבחן עד כה ה-WiiM Ultra היה מכוון להוציא fixed volume, על מנת שהמגבר המשולב שלי ישלוט בווליום, ברגע שמחברים סאב, חייבים לשלוט בווליום דרך ה-WiiM, אחרת עוצמת הסאב תהיה קבועה כל הזמן ולא מותאמת אל העוצמה של הרמקולים הקדמיים.

לצערי, את נושא תפקוד שילוב הסאבוופר לא הצלחתי לבחון, בעוד כל החיבורים והיכולות שניסיתי ב-WiiM פעלו כראוי, חיבור הסאבוופר גרם אצלי לניגון בעוצמה מאוד גבוהה ממנו גם כאשר לא ניגנתי דבר ב-WiiM. יכול להיות שמדובר בחוסר התאמה כלשהי של הכבל.

סיכום

ה-WiiM Ultra הינו מוצר מרתק ומהפכני בשוק האודיו. מוצר כמו נגן מוזיקה דיגיטלי מודרני, הינו מוצר מורכב, שאיכותו נמדדת בפרמטרים רבים כגון: מבחר הכניסות והיציאות, תמיכה בשירותי ההזרמה, היציבות והנוחות של אפליקציית השליטה, תכונות מתקדמות כגון תיקון חדר אקוסטי ולבסוף כמובן איכות הסאונד.

בכל הפרמטרים לעיל ה-WiiM Ultra קובע רף חדש מבחינת התמורה למחיר. יש כאן מבחר כניסות נדיב, שכולל לא רק כניסות דיגיטליות (אותן לא מעט מהמתחרים בוחרים שלא לספק), אלא אפילו כניסות אנלוגיות כולל כניסת פונו. מבחינת היציבות והנוחות של האפליקציה, מדובר באחת האפליקציות הטובות שניתקלתי בהן ולא פלא שחברות נוספות מבקשות להטמיע את האפליקציה של WiiM במוצריהן. אולי ההפתעה של הסקירה הייתה תוכנת התיקון האקוסטי, אותה מצאתי אפקטיבית וניתנת להתאמה אישית. כך שניתן בעזרתה להשפיע לטובה על הסאונד באופן ניכר.

לבסוף, מה לגבי איכות הסאונד של ה-WiiM Ultra? היו אצלי לבחינה מגוון סטרימרים וממירים ברמות מחיר גבוהות, האם ה-WiiM Ultra נשמע טוב כמו מכשירים העולים 10-20 אלף שקל? התשובה שלי היא לא, אבל במחיר שלו הוא מספק תוצאת סאונד שהיא מרשימה לכל הדעות ביחס לעלות.

בשורה התחתונה, עבור מי שמחפש נגן דיגיטלי משוכלל ורב תכליתי, בעל אפליקציה ידידותית מצד אחד, אך מרובת יכולות מהצד השני וכל זאת במחיר נגיש, קבלו מאיתנו המלצה חמה על ה-WiiM Ultra.

מחיר: 1,890 ש"ח
אחריות: שנה

המערכת ששימשה אותי לסקירה:
רמקולים: YG Acoustics Carmel 2
ממיר: MSB Technology Discrete DAC עם שני ספקי כח חיצוניים
מגבר משולב: Nagra Classic Int
טלוויזיה: LG OLED E8

כבלים: 
כבל קואקסיאלי לחיבור ה-WiiM Ultra לממיר: Nordost Blue Heaven
כבל XLR בין הממיר למגבר: Nordost Blue Heaven
כבל RCA בין ה-WiiM Ultra למגבר: QED
כבלי רמקולים: Nordost Blue Heaven

חשמל:
כבלי חשמל המגבר והממיר: Nordost Blue Heaven
מפצל חשמל: QBASE QB8 Mark II (אליו חוברו הסטרימר, המגבר, הממיר ונגן ה-CD)
כבל חשמל עבור המפצל: Nordost Red Dawn