סקירה לרמקולים: Morel Sopran – הייאנד תוצרת ישראל

הפעם הגיעו אלינו לסקירה, במיוחד בזמן ליום העצמאות, רמקולים יוקרתיים של היצרן הישראלי – Morel Sopran.
דגם ה-Sopran ממקום מתחת לרמקול הדגל של החברה, ה-Fat Lady. זהו רמקול דיי גדול בעל תיבה עם מבנה ייחודי, שאי אפשר להישאר אדישים כלפיו.

אנחנו מודים לחברת Morel על כך ששלחו לנו את הרמקולים האלה לסקירה.

Morel Sopran

השורה התחתונה

רמקול היי-אנד ישראלי, שללא ספק שייך לליגה של הגדולים

מה אהבנו
  • עיצוב מודרני ואיכות בנייה מעולה
  • בס ודינאמיות פנומנאליים
  • נקי ומאוזן גם בעוצמות גבוהות, דינאמי בעוצמות נמוכות
  • פיזור סאונד רחב
נקודות לשיפור
  • העיצוב הייחודי כנראה לא יקלע לטעם של כולם
  • מעט בררן בשידוך הגברה

סקירת וידאו


אם אתם מעדיפים סקירות וידאו, הנה סקירת הוידיאו המלאה שלנו:

על חברת Morel

חברת Morel היא ללא צל של ספק גאווה ישראלית אמיתית. החברה הוקמה בשנות ה-70 ומאז הם מייצרים רמקולי היי-אנד, שזוכים להכרה בכל העולם. רוב הדרייברים של החברה מיוצרים במפעל בנס ציונה. לאחרונה יצא לנו לבקר במפעל ואפילו לשוחח עם המקים של החברה, מר מאיר מרדכי. אתם מוזמנים לקרוא את הכתבות שלנו:

סיפורו של ה-Sopran

עבור סוקר אודיו ישראלי זו הזדמנות נדירה לסקור ציוד, שמתקבל ישירות מהיצרן. האפשרות לפנות לאנשים, שבאמת נמצאים מאחורי המוצר זו חוויה מרגשת ולכן מאוד רציתי להוסיף קצת פן אישי לסקירה. פניתי למר אורן מרדכי, מנכ"ל Morel והאיש שאחראי על תכנון ה-Sopran, או איך שהוא קורא לו, "הבייבי שלו". ביקשתי ממר אורן שיספר לי מעט על משמעות ה-Sopran עבור Morel ועבורו באופן אישי, הנה מה שהיה לאורן לומר:

סקירה לרמקולים: Morel Sopran - הייאנד תוצרת ישראל
מר אורן מרדכי, מנכ"ל Morel

"את הסופרן תכננו כממשיך של רמקול הדגל של החברה, ה Fat Lady. ההצלחה האקוסטית והמכירתית של מוצר זה הובילה אותי לנסות ולייצר מוצר שייתן ערך מוסף ללא תחרות – מבחינה עיצובית, אקוסטית, חומרית וויזואלית. אחרי שעשינו את זה עם הFat Lady, רצינו לנסות ולהפוך את הטכנולוגיות האלו לכמה שיותר נגישות. אומנם זה לא מוצר ״זול״, אבל מבחינת המבנה, החומרים והאיכויות האקוסטיות, הוא נותן ערך אדיר עבור מה שמשלמים.
לפרויקט לקחתי את שני המעצבים המדהימים שעבדו איתי על ה fat lady, אלאן פרוקס ודוד צומן. יחד תכננו במשך מפגשים רבים לאורך כמה חודשים את העיצוב של הסופרן – רמקול חדש שבו הצבנו למטרה לשבור מוסכמות אקוסטיות וויזואליות.

ברמת הייצור, בעיקר של תיבות הרמקול, היה יותר קשה ומאתגר. היו שלבים רבים, שבהם המוצר היה על סף ביטול הפרויקט עקב עלויות ייצור גבוהות וספקים, שלא הצליחו לעמוד בסטנדרטים . מרגע הצגת המוצר ועד תחילת המכירה עברו כמעט שנתיים, אבל הסופרן הפך לרמקול האהוב של החברה עם שילוב מדהים בין עיצוב וסאונד, זהו רמקול חדשני מאוד ואטרקטיבי ביותר .

הדרך שהחברה עברה עם הסופרן פתחה לחברה מסלול, שמאפשר קווי מוצר חדשים עם אופי ויזואלי שימשך עוד שנים רבות והפך לאייקון של מוראל בכל העולם."

אנחנו מודים למר אורן מרדכי על דבריו.

העומד למבחן: Morel Sopran

כפי שציינו, ה-Sopran הוא הדגם השני הכי בכיר בליין הרמקולים של Morel, מתחת לרמקול הדגל, ה-Fat Lady. זהו רמקול דיי גדול, מידותיו במילימטרים הן: 1135 ג', 255 ר' ו-430 ע' והמשקל הוא 31.5 ק"ג.

ה-Sopran הוא רמקול 3Way בעל 5 יחידות. חברת Morel גאה בדרייברים שלהם, המכילים טכנולוגיות ייחודיות של החברה, ולכן מפרט היחידות הוא מפורט במיוחד:
הטוויטר הינו בגודל 1.1 אינץ', מסוג Acuflex הנבנה ידנית, בעל שלושה מגנטים מסוג ferrite, סליל קול עשוי מאלומיניום בטכנולוגית ה-Hexatech של החברה.
יחידת המיד ושלושת יחידות הבס הן בגודל של 6 אינץ' ועשויות מתרכובת בשם DPC או Damped Polymer Composite. כל יחידה כוללת זוג מגנטים וסליל קול חיצוני (EVC), העשוי מאלומיניום, גם הוא בטכנולוגית ה-Hexatech, הסליל של יחידות המיד והבס מורכב על former מטיטניום. לכל ארבעת היחידות יש פורט אחורי לשחרור הלחץ (bass reflex). בנוסף יחידת המיד מותקנת בתוך שרוול נחושת.

סקירה לרמקולים: Morel Sopran - הייאנד תוצרת ישראל

נתונים נוספים של הרמקול מראים על נצילות של 91.5dB והעכבה הנומינלית היא 4 אוהם. תחום היענות התדר של הרמקול הוא 30-22,000Hz.

תיבת הרמקול עשויה מתרכובת של carbon fiber (סיבי פחמן) ו-fibre glass, ונצבעת מבחוץ בצבע פיאנו, שחור או לבן, שעובר פוליש ידני.

מבחינת הייצור של הרמקול, הדרייברים, הקרוסאובר וההרכבה הסופית של הרמקול מתבצעים במפעל החברה בנס ציונה, בעוד התיבה מגיעה מחו"ל והחיווט הפנימי הוא מבית Nordost.

עיצוב ואיכות בנייה

טוב, הגיע הזמן לדבר על הפיל הלבן שבחדר, שזה כמובן התיבה של ה-Sopran. עיצוב התיבה מאוד ייחודי, ובלתי אפשרי להישאר אדיש כלפיו, רוב האנשים או שיאהבו אותו או שפחות. זהו בהחלט עיצוב שהולך רחוק מהתיבה המלבנית המשעממת והאופיינית, כל תיבת הרמקול הינה מעוגלת ומעוקלת. מאחורי כל העגלגלות הזו עומד תכנון תיבה, שמנטרל גלים עומדים בתוכה ללא שימוש בחומר שיכוך, אלא רק באמצעות המבנה והצורה של התיבה.

אני אהבתי את העיצוב, ואני חושב שהרמקול בגימור הלבן משתלב נהדר בסלון מודרני. הזווית החביבה עלי ברמקול היא דווקא בפרופיל, אז רואים את הצורה המעוקלת היפה.

כל יחידות הרמקול מגיעות מוגנות על ידי גריל מתכתי. ההסרה של הגרילים מתבצעת באמצעות מגנט מיוחד שמצורף עם ה-Sopran. מחברת Morel נמסר לי, שמטרת הגרילים היא בעיקר להגן על היחידות בעת ההובלה. ההמלצה הגורפת שלהם היא להסיר את הגרילים לאחר שהרמקול ממוקם במקומו הסופי בחלל ההאזנה.

סקירה לרמקולים: Morel Sopran - הייאנד תוצרת ישראל

הרמקול עומד על מעמד בסיס, ובתחתית המעמד מורכבים ספייקים. מאוד אהבתי את כך שהטרמינלים לחיבור הרמקולים ממוקמים על בסיס הרמקול. לטעמי זה מאפשר חיבור כבלי רמקול אסתטי ונקי יותר.

הטענה היחידה שלי כלפי העיצוב של הרמקול היא העובדה שרואים את ראשי הברגים והמחברים הרבים של הטוויטר בחלקו החיצוני של הרמקול, עיצוב הרמקול כל כך נקי ואלגנטי, בעוד החיבורים הללו משתייכים לעיצוב תעשייתי יותר ומעט פוגמים בקו הנקי של שאר העיצוב.

סקירה לרמקולים: Morel Sopran - הייאנד תוצרת ישראל
חיבורי הטוויטר הרבים, מעט בולטים מידי לטעמי

כיצד ה-Sopran נבחן

ה-Sopran חובר אל המגבר המשולב All in One, ה-Naim Uniti Nova באמצעות כבלי רמקולים Nordost Blue Heaven. המוזיקה הוזרמה מ-Tidal ישירות אל ה-Nova.

בשלב השני של המבחן נעשה שימוש גם במגבר Unison Research UNICO Due בשילוב עם סטרימר Bluesound Node 2i, אליו הוזרמו תכנים מ-Tidal.

מבחן ההאזנה

חלק ראשון – דוקטורט הבס

מהשנייה הראשונה ששמעתי את רמקולי ה-Sopran, האוזן שלי נמשכה לבס המיוחד והמרשים שלהם, מה שהוביל אותי לעשות עבודת "דוקטורט" שלמה על הבס שלהם. בקטע הזה של המבחן שימש אותי המגבר Naim Uniti Nova.

התחלתי את בדיקת הבס דווקא מג'אז עדין, בשיר September In Montreal של אן ביסון. בקטע הזה יש מכות תוף עמוקות ומופרדות, הבס הרגיש אוורירי ומעט חמים, הבס מוגדר ומדויק, אך יחד עם זאת רך ונעים. אינטגרציית הבס עם שאר התדרים מאוזנת ונכונה.

ב-Remembering של אבישי כהן, הבס שוב נשמע חמים, עד כדי כך שהוא אפילו מזכיר במשהו סאונד של מגבר מנורות. הבס רך ומרגש, קטע סולו הבס בשיר מתעלה לדרגה של תענוג צרוף.

ב-Birds של Dominique Fils-Aimé יש מקצב בס כבד, בנוסף לנקישה (snap) חזקה ומהירה. המקצב עמוק והנקישה מוגדרת, מהירה ומדויקת. הפרזנטציה הכללית דינאמית ביותר אך שומרת על רכות, הווקל מאוזן עם הבס. בחלקים הגבוהים בשירתה של דומיניק הרגשתי מעט בהירות (הדגש של המיד והגבוהים), על כך בהמשך.

בבלדה הכביכול שקטה Hundred Times בהופעה חיה של צ'ארלי קאנינהם, יש שכבת בס עמוקה בנוסף לתיפוף. ה-Sopran עושה מטעמים מהשיר הזה, שכבת הבס הקבועה מתפזרת על כל חלל ההאזנה בצורה מאוזנת ואילו מכות התוף דינאמיות ופאנ'ציות.

שיר שמופיע קבוע בבדיקות הבס שלי הוא River של Ibeyi, את הבס של ה-Sopran בקטע הזה אתאר באמצעות המונח המקצועי, "מטורף לחלוטין". זה מרגיש כבר קרוב לרמה של סאבוופר, מרגישים את הבס בגוף, ובו זמנית הבס נשאר בשליטה ומציג רכות ואיזון עם שאר השיר, גם בעוצמת ניגון גבוהות.

ביצועי הבס של ה-Sopran הצליחו להדהים אותי עד כאן, אבל כשעברתי למוזיקה אלקטרונית ובחנתי שני קטעים של Daft Punk מהפסקול של הסרט “Tron: Legacy”, נשארתי לחלוטין פעור פה.

תחילה ב-Recognizer, האנרגיה של הקטע הולכת ומתגברת, לכל אורכו ישנה שכבת בס קבועה, ה-Sopran מייצר כאן חומה אדירה של סאונד וגרם לי להרגיש כאילו אני נמצא באולם קולנוע, אתם יודעים, מאלה של ה"ביוקר" עם הסאונד האיכותי.

בקטע The Game Has Change, מעבר לשכבת הבס, נוסף גם אפקט בס מפלצתי שפשוט יורה מכות אדירות. ה-Sopran לא ממצמץ ומפגין יכולות דינאמית של לעלות מ-0 ל-100 באופן מידי (attack). כשכל הדבר הזה מתרחש תוך כדי סאונד מאוזן, זו תוצאה שהיא קרובה לשלמות.

את עבודת הדוקטורט שלי בנושא הבס של ה-Sopran בחרתי לסיים בקטע המאתגר Hunter של ביורק. השיר הזה כולל שכבות בס מרובות, שמנגנות יחד ובמהירות גבוהה. השחזור של ה-Sopran כאן הוא אנרגטי, עמוק ומרשים. יחד עם זאת, במבחן ההפרדה בין השכבות, הייתי רוצה להרגיש קצת יותר אוויר בין השכבות השונות.

דבר נוסף, שבלט בקטע הזה היה קולה של ביורק, שברגעים שהיא עולה ממש גבוה, חשף מעט חריפות או בהירות, כלומר הדגש מעט מציק של התדרים הגבוהים. את הנושא הזה אני חוקר יותר לעומק בחלק השני.

אם למקם את ה-Sopran על הסקאלה של רמקולים המפורטים בעלי ההפרדה הגבוהה לעומת הרמקולים היותר רכים ומוזיקליים, הוא בהחלט נוטה יותר לכיוון המוזיקלי, זה לא אומר שהוא לא מפורט, אבל לתחושתי גוון הסאונד של ה-Sopran יעדיף "לוותר" על קצת הפרדה לטובת תוצאה מלודית, רכה ונעימה יותר.

לסיכום חלק הבס, רמת הדינאמיות של ה-Sopran בחיבור ל-Naim Uniti Nova היא לא פחות מפנומנלית, הבס הוא לא רק עמוק, אוורירי וחמים, הוא גם מתפזר בצורה אחידה. ה-Sopran הצליח למלא את כל חלל ההאזנה שלי בבס מלא בעוצמה ויחד עם זאת, ללא שום המהום, מה שאפשר לי לעלות את העוצמה גם מעבר ל-85dB, ועדיין לקבל תוצאה נקייה ומאוזנת. אם הזכרתי ניגון בעוצמות גבוהות, ה-Sopran לא מתרגש מכך בכלל, הוא נשמע נקי בעוצמות גבוהות במיוחד ואינו מפגין שום רמז למאמץ מצדו.

חלק שני – המיד והטרבל

בשני קטעים במהלך בדיקת הבס שמתי לב לתופעה של בהירות (הדגש החלק המיד והגבוהים) ואף חריפות קלה. בשני המקרים היה מדובר בקטעי שירה של נשים שעולות מאוד גבוה. לכן את החלק השני של המבחן פתחתי בהתמקדות בתופעה זו.
בפתיחת Island של הת'ר נובה היא שרה בקול גבוה במיוחד, שאני מכנה אותו קול הסירנה/בת הים שלה. בעוצמה גבוהה הרגשתי חריפות קלה ממש בחלק הגבוה ביותר. בשאר השיר קולה של נובה ברור, פריטת הגיטרה וליווי הצ'לו רכים ומגיעים מאחורי השירה.

אחד האלבומים האהובים עלי בתקופה האחרונה זהו The Pirate’s Gospel של Alela Diane משנת 2006. זהו אלבום פולק רוק משובח, רוב המוזיקה בו אינה כוללת בס כלל ומורכבת מגיטרה ושירה של Alela. כשמורידים את הבס מהמשוואה, קל יותר לבחון את המיד והגבוהים. גם באלבום הזה הרגשתי את הדגש הגבוהים, בנוסף השירה של Alela מקבלת קדימות על פני המוזיקה, השירה מרגישה קדמית וקרובה יותר למאזין מאשר הגיטרה.

התופעה הזו הפתיעה אותי מכיוון שלא הרגשתי בה ברמקולים אחרים ששידכתי אל מגבר ה-Naim. האופי של מגבר ה-Nova כולל מיד וטרבל שהם "חיים" או Lively, מה שמחמיא לרמקולים שהם מעט רגועים מידי. יכול להיות שכאן יש לנו מקרה של יותר מידי מדבר טוב, שהופך לפחות טוב. כאן גם המקום להבהיר שתופעת הבהירות והחריפות היא קלה ונשמעת בעיקר בעוצמת שמע גבוהה, הורדת ווליום מרגיעה את התופעה. האזנתי דרך ה-Sopran לסגנונות שונים במשך שעות (החל מג'אז, לפופ, רוק וגם קצת מוזיקה שחורה), ומלבד הקטעים שציינתי, ה-Sopran נשמע מאוזן גם בשידוך ל-Naim.

כמובן שלא עצרתי בזה, סקירה כזו לא תהייה מלאה בלי לנסות הגברה שונה. קפצתי לחברים מ"ברנד אודיו" להתייעצות מהירה עם אמיר ואדם. עברנו יחד על כל מלאי מגברי החנות בניסיון לחשוב איזה מגבר יוכל לתת תוצאה רגועה יותר במיד והגבוהים, בסופו של דבר, החלטנו שהמגבר המתאים ביותר למשימה הוא מגבר של Unison Research מדגם UNICO Due, זהו מגבר היברידי עם קדם מנורות והגברה טרנזיסטורית של 100W, שנמצא אצל ברנד אודיו בעקבות טרייד.

סקירה לרמקולים: Morel Sopran - הייאנד תוצרת ישראל

אני רוצה להודות מקרב לב לחברים היקרים מברנד אודיו על העזרה ועל כך שהשאילו לי את המגבר לצורך השלמת הסקירה.

מכיוון של-Unico Due יש DAC USB בלבד, לצורך ניגון התכנים השתמשתי בסטרימר Bluesound Node 2i ובממיר הפנימי שלו, מחובר ב-RCA אל ה-Unico. המגבר והנגן הנ"ל הם מעט מתחת לרמתו של ה-Sopran, אבל המטרה כאן היא בעיקר לבדוק את ההשפעה על גוון הסאונד.

סקירה לרמקולים: Morel Sopran - הייאנד תוצרת ישראל

דבר ראשון, חזרתי על כל אותם התכנים בהם זיהיתי את הבהירות והחריפות הקלה, התוצאה כעת אכן הייתה מאוזנת בהרבה וגם בעוצמות גבוהות, המיד והגבוהים רכים יותר ונעימים להאזנה.

בהשוואה ל-Naim, זיהיתי ירידה קלה בדינאמיות והפירוט, אני מייחס את כך בעיקר לפער באיכות ה-DAC בין ה-Bluesound וה-Naim, כיוון שזהו בדיוק ההבדל שהרגשתי כאשר השוויתי ביניהם בעבר.

בחלק האחרון של המבחן בחנתי מספר תכנים נוספים:
ב-Liberty של Anette Askvik קולה של אנט רך ומפורט, האפקטים הקטנים בשיר ברורים ומשולבים נהדר בשיר, רמת השקט בתחילת הקטע מרשימה והפרזנטציה הכללית מאוזנת. בקטע הסיום הסקספון בשרני ומרגש ומשולב מעולה עם מקצב הבס.

ב-Keith Don’t Go של Nils Lofgren יש איזון נהדר והעברה משכנעת של תחושת ההופעה החיה. דרך ה-Unison Research, קטע הסולו של הגיטרה שכולל ניגון בתדרים גבוהים, נשמע רך ומאוזן ואינו סובל מבהירות יתר.

בקטע הפסנתר הקבוע שלי, The Tree של Rui Massena, יש העברה מרשימה מאוד של כל הטווח של הפסנתר בידי ב-Sopran, הגבוהים מצלצלים והבס עמוק ומלא. ברגע השיא של היצירה כשכלים נוספים משתלבים, ישנה הפרדה טובה ושמירה על האיזון.

בחרתי לסיים את המבחן הפעם ב-5AM של דיוויד גילמור מההופעה בפומפיי, תחושת ההתרגשות של הקהל בתחילת הקטע ופריצת הגיטרה, שאי אפשר לטעות בה, של גילמור עוברים בצורה אנרגטית ומרשימה ב-Sopran. הגיטרה של גילמור צלולה ומרגשת, ההפרדה מול גיטרת הליווי טובה.

סיכום

סקירה לרמקולים: Morel Sopran - הייאנד תוצרת ישראל

ה-Morel Sopran, הינו רמקול שללא ספק שייך לליגה של הגדולים. העיצוב הייחודי לא ישאיר אף אחד אדיש. הקימורים הרבים משרתים לא רק את האסתטיקה, אלא גם את האקוסטיקה הייחודית של תיבת הרמקול, שאינה מכילה חומר ספיגה או שיכוך.
הדרייברים של ה-Sopran בנויים בדרגה של "ללא פשרות", כמצופה מחברה שבנתה את שמה על איכות הדרייברים שלהם.

כבר מהשנייה הראשונה שחיברתי את הרמקולים, היה לי ברור שביצועי הבס ב-Sopran הם מהטובים שיצא לי לשמוע. הבס מעט חמים, הוא עמוק ברמה ששואפת לסאבוופר. הדינאמיות ויכולת ההתפרצות של הרמקול תספק כל bass head, אבל לא תאכזב גם את מי שחשוב לו יותר האיזון של הבס, כמוני.

בגזרת המיד והגבוהים, ה-Sopran הראה את עצמו כמעט בררן בשידוך ההגברה. עם ה-Naim Uniti Nova, בקטעים שכללו נשים ששרות בקול גבוה, התוצאה הייתה מעט בהירה וחריפה. בשידוך עם מגבר ה-Unison Research UNICO Due, בעל קדם המנורות, התוצאה הייתה רכה ונעימה בהרבה בחלק הזה של התדרים. המסקנה שלי מכך, שיש לבחון היטב את החיבור למגבר הפוטנציאלי, מנורות יעזרו כאן לרכך את הסאונד. לתחושתי, יכול להיות שמגבר Class D איכותי, בעל אופי לינארי ונקי, יכול להיות match מצוין גם, אך את כך לא יצא לי לבחון.

ה-Sopran הינו רמקול היי-אנד ישראלי אמיתי, זו יצירת מופת וגאווה גדולה. עם ההגברה הנכונה, הרמקול מהווה שילוב פנומנאלי של דינאמיות, בס עוצמתי ובו בזמן רכות מוזיקלית.

מחיר: 54,900 ש"ח
אחריות: 3 שנים מבית מוראל

המערכת ששימשה אותי לסקירה:
מגבר משולב: Naim Uniti Nova
מגבר משולב נוסף: Unison Research UNICO Due
סטרימר אודיו: Bluesound Node 2i
כבלי רמקולים: Nordost Blue Heaven

כתיבת תגובה