AVReviews

הפעם הגיע אלינו לסקירה הרמקול הרצפתי, Elac DFR52. הרמקול שייך לסדרת ה-Debut Reference של היצרן הגרמני, המהווה שדרוג של סדרת הכניסה שלהם, ה-Debut 2.0. רמקולי הכניסה של Elac מככבים במדורי ההמלצות בחו״ל ולכן היה לנו מעניין במיוחד לראות האם יש כיסוי מאחורי הבאז העולמי, שהם זכו לו.

בתקופה האחרונה מצאנו עבורכם לא מעט אופציות מעולות של רמקולים מדפיים בטווח המחירים של מתחת ל-3,500 ₪, בסקירה זו נבחן מה מקבלים תמורת מחיר של פחות מ-7,500 ₪ בגזרת הרמקולים הרצפתיים.

אנחנו מודים לסיריוס אלקטרוניקה, היבואן הרשמי של Elac בישראל, על כך ששלחו לנו את הרמקולים לצורך סקירה.

השורה התחתונה

סקירת וידאו

על חברת Elac הגרמנית סיפרנו לכם מעט כשסקרנו את המגבר הקומפקטי המעניין שלהם, ה-Elac DS-A101, לכן לא נחזור על דברינו הפעם.

העומד למבחן: Elac DFR52

כפי שציינתי בפתיח, ה-Elac DFR52 שייך לסדרת ה-Debut Reference של Elac. הסדרה הזו מציגה גישה מעניינת מצידה של Elac. סדרת הכניסה שלהם, ה-Debut 2.0, כוללת שלל דגמים, שני רצפתיים, שני מדפיים, שני סנטרים ועוד. לעומתה סדרת ה-Debut Reference כוללת רק דגם אחד של רמקול רצפתי, דגם אחד של מדפי וסנטר יחיד. לתחושתי נראה שהסדרה הזו היא שדרוג של הדגמים הפופולריים ביותר של ה-Debut 2.0.

סדרת ה-Debut Reference מביאה איתה את השדרוגים הבאים: Waveguide חדש עבור הטוויטר ביחד עם גריל פתוח יותר, הגורמים לשיפור בתגובת התדר של הרמקול בתחום התדרים הגבוה.

שיפור של החיזוק הפנימי של התיבה – Bracing, תוספת של חיזוק בכל היקף התיבה המתווסף על החיזוק בדופן העליונה והדפנות הצידיות. החיזוק מפחית משמעותית את הויברציות של התיבה ובכך מפחית את העיוותים והצביעה של הסאונד.

מבנה יציקה (Cast) חדש עבור הוופר, המבנה משפר את הקשיחות ומפחית את הרזוננס של התיבה.

פורט חדש עבור הבס מסוג Dual Flared Slot, המאפשר להגיע לבס עוצמתי יותר עם רמת רעש נמוכה יותר.

ה-Elac DFR52 הינו רמקול בתצורת 3Way, הטוויטר הוא מסוג כיפת בד בקוטר של אינץ׳, יחידת המיד עשוייה מתרכובת ייחודית של Elac, בשם Armid Fibar, בקוטר של 5.25 אינץ׳ ושתי יחידות בס, אף הן מ-Armid Fibar בקוטר של 5.25 אינץ׳. התיבה עשוייה מ-MDF וכוללת שני פורטים אחוריים.

מפרט מלא:

Frequency Response: 42Hz – 35000Hz
Nominal Impedance: 6 Ohms
Sensitivity: 87db @ 2.83v/1m
Crossover Frequency: 90Hz/2200Hz
Max Power Input: 140 Watts

הסדרה כוללת שני גימורים: פאנל קדמי שחור ותיבה בגימור עץ אגוז, או פאנל קדמי לבן ותיבה בגימור עץ אלון. גודל הרמקול במ״מ הוא: 1016 ג׳, 185 ר׳ ו-242 ע׳, המשקל הוא 16.7 ק״ג.

עיצוב ואיכות בנייה

קצת Unboxing בתמונות:

אנחנו קיבלנו את ה-Elac DFR52 בגימור הלבן ועץ אלון. אני מזמן טוען שנמאס לי מרמקולים שהם רק לבנים או שחורים, כך שאני אהבתי מאוד את השילוב. יחד עם זאת, אני חייב לציין שהגימורים הלבנים והשחורים הם לא סתם פופולריים, אלה הם גימורים שקל לשלב בעיצוב ביתי מודרני. לכן אני חושב שהיה עדיף לו Elac היו מציעים את הדגם הזה גם בגימור לבן ושחור פשוט יותר ולא רק בגימורים המשלבים עץ.

עיצוב ה-Elac DFR52 הינו מעודן ונעים לעיין. אני חושב שחלק העץ נראה טוב יותר מהפאנל הלבן, שאיכשהו הרגיש לי מעט חסר ברק ופשטני.

התחושה הזו של עיצוב מאופק מידי המשיכה גם בניראות של הדרייברים והגריל המגנטי בגימור האפור-כהה. כמובן שצריך לזכור כאן את קטגוריית המחיר.

בתחתית הדופן הקדמית תמצאו את הכיתוב של Elac בשחור ומעליו פתח שנראה כמו פורט נוסף.

בצידו האחורי של הרמקול תמצאו את הטרמינלים בציפוי מתכת וזוג הבס ריפלקס פורט. אהבתי את המיקום הנמוך של הטרמינלים, מה שמקל על הסתרת כבלים.

איפה שהעיצוב והתכנון של ה-Elac DFR52 מרשים יותר זה בפן הפרקטי, הרמקולים מגיעים עם רגליות שיש להרכיב אותן בכל פינה של הדופן התחתית. הרגליות מגיעיות עם ספייק מוברג כבר, בנוסף מקבלים דיסקיות לשים בתחתית הספייק, על מנת לא לשרוט את הריצפה. לסיום מקבלים גם מעיין פקקים שניתן להבריג מעל לספייקים, על מנת לכסות את ההברגה לקבלת תוצאה אסתטית ונקייה.

נקודה אחרונה בנושא העיצוב היא הגודל של הרמקולים. ה-Elac DFR52 הם בעלי גודל צנוע באופן יחסי לרמקולים רצפתיים, מה שמקל מאוד להציב אותם בסלון הישראלי הממוצע. הם משתלבים יפה, ואינם מרגישים ענקיים ומגושמים.

מבחן ההאזנה

את רמקולי ה-Elac DFR52 בחנתי עם שתי מערכות הגברה. תחילה עם רסיבר הסטריאו, Denon DRA-800H ובהמשך גם עם מערכת ההגברה שלי, ה-Nagra Classic Int.

מערכת 1: Denon DRA-800H

המערכת הראשונה כללה את רסיבר הסטריאו, Denon DRA-800H, כאשר ה-Elac DFR52 חוברו אליו באמצעות כבלי רמקולים QED XT25. התכנים הוזרמו משירות Tidal.

כבר מההתחלה נהינתי מאוד מהסינרגיה בין ה-Denon ורמקולי ה-Elac. מצאתי את האופי של מגבר ה-Denon עוצמתי ומעט על הצד הקדמי, בעוד ה-Elac התגלו כבעלי אופי מאוזן ורגוע יותר. כך שהשילוב בין שניהם נתן תוצאה מהנה.

פתחתי בשיר Liberty של Anette Askvik. הפרדת הווקל נהדרת, רמת הפירוט טובה, מרגישים את הרוק בקולה של אנט. הכינורות עוצמתיים ומפורטים, הבס מעט רך מידי, אבל מופרד בצורה טובה. הבמה רחבה ועמוקה, האפקטים הקטנים ברורים ומופרדים. הקלידים נקיים ומצלצלים בצורה נעימה. סולו הסקסופון בסיום מעט רגוע מידי, אבל בעל רמת פירוט והפרדה טובים. ה-Elac מפגינים כאן איזון נהדר ופרזנטציה רכה ומלטפת.

קטע בחינת הדינאמיות שלי לאחרונה הוא Heart Beat של Antonio Forcione. הרקע שקט בצורה מרשימה, מה שעוזר מאוד להעביר את תחושת הדינאמיות של הקטע. רמת הפירוט בגיטרה מעולה גם בקטעים השקטים וגם בעליות. הדרמטיות של הקטע מועברת בצורה משכנעת. ביצועי ה-Attack, כלומר המהירות בה הצלילים מופיעים ועולים משקט עד לעוצמה גבוהה, טובים. לעומת זאת, ה-Decay, שזה המהירות בה הצלילים נעלמים, מעט פחות טוב ונשאר מעיין שובל חלש של הצלילים, יש אנשים שיפרשו זאת כתחושה נעימה ורכה, ואחרים יכולים לקחת את זה לכיוון של מעט חוסר הדיקות ודיוק. הפרזנטציה הכללית כאן מאוזנת ומפורטת.

בקטע הג׳אז החלק הנהדר, Odd Times של הטריו הגרמני, Triosence, הפסנתר והתופים מופרדים ברמה טובה. התופים מפורטים והפסנתר מרגיש עגלגל, בעל גוף וגבוהים מצלצלים בנעימות. הבס בקטע הזה מרגש, עדין ומלטף. הפרזנטציה הכללית דינאמית ונקייה. התוצאה בג׳אז מהסוג הזה בשילוב ה-Denon וה-Elac היא תענוג.

המשכתי לאחד מקטעי הפסנתר האהובים עלי ביותר, Dancing Trees של Martin Tingvall. העברת הפסנתר מרשימה עם איזון מעולה, שכולל בס מתפזר ועדין וגבוהים חלקים ונעימים עם רמת פירוט טובה והפרדת שכבות ברורה. הפרזנטציה נקייה ומרגשת.

מכיוון שנהניתי מאוד מהרכות של הסאונד של ה-Elac DFR52, רציתי לבחון אותו גם עם תקליט, לשם כך נעזרתי בפונו Lindemann Limetree Phono, שנתן לי תוצאה טובה בהרבה מאשר הפונו המובנה ב-Denon DRA-800H. הפטיפון הוא Nottingham Analogue Interspace Jr עם ראש MM מדגם Shelter 201.

בחרתי בתקליט Immersion של הזמרת הקוריאנית המופלאה, Youn Sun Nah. בחנתי את קטע הפתיחה, In My Heart. דרך ה-Limetree Phono, הדינאמיות מרשימה, הבס עמוק, הדוק ומדויק. הווקל נקי ורך. הפרזנטציה הכללית בו זמנית רכה וגם מפורטת ואנרגטית.

המשכתי לשני קטעים אלקטרוניים, תחילה The Game Has Changed של Daft Punk. ההעברה אנרגטית עם במה רחבה ותחושה של בועת סאונד עוטפת. יש כאן נוכחות של המיד, קל להבחין במנגינה. שכבת הבס הקבועה מתפזרת נהדר על פני במת הסאונד ומרגישים את הפרדת השכבות בה. לעומת זאת הפיצוצים וגם השובל האלקטרוני בהם, הרגישו מעט פחות מפורטים.

היצירה Pesa של הכנר האיטלקי, Lino Cannavacciuolo, משלבת בין כינור לביט ואפקטים אלקטרוניים. רמת הפירוט במיד וגם בחלק הבס נהדרת בקטע הזה, יש כאן דיוק והדיקות והפרזנטציה אנרגטית עם במה רחבה, מיקום מדויק של האפקטים הרבים הפזורים ביצירה ובנוסף המון רגש בניגנת הכינור.

את החלק הזה סיימתי בהאזנה לשני אלבומים מלאים, תחילה Superhuman, של Ferris & Sylvester. לאורך האלבום הפרזנטציה היא אנרגטית, הפרדת הקולות מצוינת. בקטע הפתיחה, המקצב פאנצ׳י ונעים, אך מעט חסר הדיקות. הבס מופרד בצורה טובה, הבמה בעלת רוחב ועומק מרשימים והווקל ממורכז. האלבום כולל לא מעט שימוש בדיסטורשיין, שמועבר בצורה מדוייקת, מפורטת ואינו מעפיל על הווקל.

האלבום השני שבחרתי הוא אלבום ווקל ג׳אז רך ונעים במיוחד, Only The Lover Sings של Georgia Cécile. האלבום הזה מפגין את האיזון הנהדר שבשילוב ה-800H עם ה-Elac DFR52. הבס עוצמתי, אבל גם רך, חלק ומתפזר בצורה אחידה. הווקל מתקתק, מופרד נהדר והגבוהים בקולה של ג׳ורג׳יה חלקים לחלוטין, ללא זכר לצליל צורם בשום שלב. הסאונד שהמערכת הפיקה באלבום הזה הוא נקי, מאוזן ומרגש.

ביצועים בתכנים קולנועים

בחנתי את ביצועי ה-Elac DFR52 בתכנים קולנועים בשילוב ה-Denon DRA-800H. צפיתי בסרט הנטפליקס ״הקפסולה״. השילוב של ה-Elac עם ה-Denon התברר כמוצלח ביותר גם בתכנים קולנועיים. עם במה רחבה, הפרדת שכבות מצויינת, רמת פירוט טובה, מרכוז יוצא מין הכלל של הדיאלוג, כך שרמקול הסנטר לא היה חסר כלל.

לסיום, בחנתי את הביצועים בכותר 4K בלוריי איכותי. לשם כך חיברתי אל ה-800H את נגן הבלוריי שלי, Panasonic UB820. בחרתי בסרט ״ערי טרף״. בקטע הפתיחה ישנה שכבת בס שמתפזרת נהדר בחלל. קולו של שרינק שמקריין הוא מתכתי וממורכז באופן מרשים. בהמשך יש אפקטים קטנים כמו נשימה או סגירה של המשקפת של הסטר, האפקטים ברורים מאוד ומפורטים. בסצנת המרדף של לונדון אחר העיר הממנועת הקטנה, יש מוזיקה רקע דרמטית שנשמעת עוצמתית ומופרדת באופן מצוין מהאפקטים השונים. הבמה רחבה עם Imaging נכון. כשלונדון נעה מהקצה של המסך קדימה, זה מרוגש גם על פני בימת הסאונד.

מערכת 2: Nagra Classic Int, Ayre QB-9 DSD

על מנת לבחון את הפוטנציאל המלא של רמקולי Elac DFR52, חיברתי אותם אל המערכת האישית שלי, שמורכבת ממגבר משולב, Nagra Classic Int, ממיר Ayre QB-9 DSD, מחשב המשמש כמקור ומריץ Volumio 3 וכבילה של חברת Nordost. את הפרטים המלאים של המערכת תוכלו לראות בתחתית הכתבה. גם במערכת זו התכנים הוזרמו משירות Tidal.

אז במה התבטא ההבדל בסאונד של ה-Elac DFR52 בחיבור למערכת השנייה?
יש שיפור ניכר ברמת הניקיון והרקע השקט. הבס הדוק ומדויק יותר, הסאונד חלק יותר והרכות והאיזון של ה-Elac באים עוד יותר לביטוי.
יחד עם זאת, ההבדל לא באמת משקף את הפער הגדול בין שתי המערכות. את המסקנה מכך ניתן לקחת לשני כיוונים. מצד אחד ניתן לומר שה-Elac מעט ״חסום״ ביכולות שלו לשקף הגברה איכותית, מה שהגיוני מאוד ברמות המחיר הללו. מצד שני, ניתן לומר שלא נדרשת הגברה אולטרה יקרה בשביל למצות את מירב הפוטנציאל של הרמקולים.

האזנתי לאלבום הג׳אז החלק והמרגש, Harbour של נגן הטובה הנורווגי, Daniel Herskedal. הטובה נשמעת נקייה עם גבוהים רגועים ונעימים, לא שמץ של צליל צורם. הבס הדוק ונקי, הפסנתר מאוזן עם בס מלא והפרדת הכלים נשמעת טבעית. הבמה רחבה במידה נכונה.
בקטע The White Lion Docks in Point Comfort, רמת הפירוט של הטובה היא נפלאה, התופים מדוייקים ומונחים על רקע שקט להפליא. הפרזנטציה הכללית באלבום מרגישה נעימה ביותר, לא מלאכותית, מאוזנת ורכה.

המשכתי לסינגל הנפלא של Heather Nova, שנקרא Fireproof. ה-Elac מפיקים במה רחבה, הבס מתפזר באופן שיוויוני, ומעליו קולה הנהדר של הת׳ר נישא בנעימות, ניקיון והמון רגש. בקטע הזה שמתי לב לכך שגם בגבוהים וגם במיד, ה-Elac DFR52 נוטים להחזיק את הצלילים באוויר עוד שבריר שנייה, כלומר מה שמכונה Decay של הצלילים אינו מידי. יש שיראו בפרזנטציה כזו רכות ונעימות ואחרים יכולים לקחת את זה לחוסר דיוק קל. בכל מקרה מדובר בתופעה קלה ביותר, שלא שמתי לב אליה ברוב מוחלט של התכנים.

סיימתי את מבחן ההאזנה שלי בניגון שני קטעים של קבצים מקומיים. תחילה Broken Wings בביצועו של Nils Landgren מתוך האלבום הנפלא שלו, Eternal Beauty. באיכות flac 88.2kHz 24bit הפירוט בשכבות הבס הינו יוצא מן הכלל, האיזון בין הבס, לגיטרה ולקולו של נילס מצוין. הווקל כל כך רך ומלטף, הפסנתר נקי, בעל מסה ומאוזן. גם התדרים הגבוהים רכים ומעודנים.

לסיום ניגנתי את הקטע What Is This Thing Called Love של ההרכב Yoku Mabuchi Trio באיכות DSD. הרקע השקט ביצירה הוא על גבול האבסולוטי. הפסנתר עדין ומדויק, הבס מעודן ומפורט. ה-imaging פנטסטי ומעביר את התחושה של המרחק הפיזי בין הכלים השונים על הבמה: הפסנתר, הבס והתופים.

סיכום מבחן ההאזנה

ה-Elac DFR52 הפתיעו אותי מאוד בגיזרת הסאונד שלהם. למרות המחיר הצנוע בסטנדרטים אודיופילים ולמרות העיצוב, שמשדר רמקול כניסה דיי פשוט, ביצועי הסאונד של ה-DFR52, הם של רמקול בוגר, רך ונעים.

אולי המילה שמשקפת יותר מכל את הסאונד של ה-Elac DFR52 היא ״מאוזן״. האיזון בא לידי ביטוי בכיסוי הומוגני ולינארי מאוד של טווח התדרים, בלי הבלטות מיותרות של תחום כלשהו. בנוסף ישנו איזון בבימת הסאונד, שמרגישה טבעית מאוד, לא מאופקת מידי, לא רחבה מידי. ישנו גם איזון בין רכות ודיוק וגם בין סאונד מהנה וסאונד נכון.

כך שאם לנסות לענות על השאלה האם ה-Elac DFR52 מצדיקים את הבאז העולמי סביבם? התשובה שלי היא כן נלהב.

למי ה-Elac DFR52 יתאימו?

ה-Elac DFR52 הם רמקולים רצפתיים בגודל סולידי, שמתאימים נהדר לסלון הישראלי הממוצע. בקטגוריית מחיר זו, לא פעם יצרני הרמקולים מנסים למשוך את תשומת הלב של חובבי סאונד מתחילים, בעזרת עיצובים מושכים או גווני סאונד, שנועדו בעיקר לגרום לרמקולים להתבלט ביחס למתחרים בקטגוריה. יצרנים רבים חושבים, שה״אודיופילים״ שמחפשים את הסאונד המדויק, אך מצד שני הרך והנעים, כזה שניתן להאזין אליו שעות, יחפשו את הרמקולים שלהם ברמות מחיר גבוהות יותר.

ה-Elac DFR52, מהווה אלטרנטיבה עבור חובבי סאונד מעולה, שלא מעוניינים להוציא סכומי עתק, הסאונד שלו בוגר, מאוזן ורך. בנוסף, ה-DFR52 מציג ביצועים מעולים גם בקולנוע ולכן יכול להתאים למי שמעוניין במערכת רמקולים, שמשמשת עבור מוזיקה וקולנוע יחדיו.

סיכום

התבטאתי בעבר מספר פעמים על כך שבטווח של עד 10,000 ₪ אתם מקבלים תמורה גבוהה יותר עבור כספכם במידה ואתם רוכשים רמקול מדפי (למשל דיברתי על כך בכתבת הוידאו, ״האם אתם סובלים מאלרגיה לרמקולים מדפיים?״). הסיבה לכך היא שבסכום הזה אתם יכולים לרכוש רמקול מדפי מסדרת ביניים מכובדת, לעומת רמקול רצפתי מסדרת כניסה דיי צנועה. לדעתי ה-Elac DFR52, שנסקר כאן, מציג ראייה חזקה נגד הטיעון שלי.

ה-Elac DFR52 מהווה רמקול בעל מראה סולידי ומאופק, גודל צנוע, המאפשר לשלבו בקלות בסלון ישראלי ממוצע, אבל מעל לכל זהו רמקול בעל סאונד בוגר, מאוזן, רך ומהנה במיוחד. כך שאם אתם מחפשים המלצה לרמקול רצפתי, שלא ישבור לכם את הכיס ויספק לכם תוצאת סאונד ברמה גבוהה, ה-Elac DFR52 נראה לנו כמו בחירה מעולה.

מחיר: 7,490 ₪
אחריות: 5 שנים

המערכות ששימשו אותי לסקירה:
מערכת ראשונה
רסיבר סטריאו: Denon DRA-800H
כבלי רמקולים: QED XT25
קדם מגבר פונו: Lindemann Limetree Phono
פטיפון: Nottingham Analogue Interspace Jr עם ראש MM מדגם Shelter 201
נגן 4K בלוריי: Panasonic UB820
טלוויזיה: LG OLED E8

מערכת שנייה
ממיר: Ayre QB9-DSD
מגבר משולב: Nagra Classic Int
מקור: מחשב המריץ Volumio 3
כבלים: 
כבל USB בין המחשב לממיר: Nordost Blue Heaven
כבל XLR בין הממיר למגבר: Nordost Blue Heaven
כבלי רמקולים: Nordost Blue Heaven
חשמל:
כבל חשמל עבור הממיר: Nordost Blue Heaven
כבל חשמל עבור המגבר: Nordost Blue Heaven
מפצל חשמל: QBASE QB8 Mark II
כבל חשמל עבור המפצל: Nordost Red Dawn