ראיון עם יואב גבע - מקים חברת YG Acoustics

ראיון עם יואב גבע – מקים חברת YG Acoustics

לא בכל יום זוכים לראיין אישיות בכירה בשוק האודיו העולמי, אדם האחראי לפיתוח רמקולים ברמת אולטרה היי-אנד וספציפית את הרמקול שאני בחרתי לרכוש. אני מדבר כמובן על מר יואב גבע, המקים של חברת YG Acoustics.

יואב גבע
יואב גבע

את יואב פגשתי באופן וירטואלי ולאחר שיחת טלפון, שמחתי מאוד כשהוא הסכים לראיון הזה איתי עבור אתר AVReviews. בנימה אישית, זהו כבוד עצום בשבילי ואני מודה מקרב לב ליואב גבע על זמנו.

סיפורה של YG Acoustics החל בשנת 2002 בישראל, ולאחר כשנתיים יואב העביר את החברה לארה״ב. בשנת 2017 הוא החליט למכור את החברה והוא המשיך לעבוד שם בתפקיד המהנדס הראשי למשך כמעט 3 שנים. ביולי 2020, דרכיהם של יואב ו-YG Acoustics, החברה שנושאת את שמו, נפרדו. יואב מנוע מלדבר על הנסיבות להיפרדות, ולכן נושא זה לא יהיה חלק מהראיון.

תחילת הדרך של יואב גבע וסיפור הקמתה של YG Acoustics

תספר לנו מעט על איך התחלת, בעיקר איך אדם מישראל קם בבוקר ומחליט לבנות רמקולים ברמת אולטרה היי-אנד?

אני בן למשפחה מוזיקלית. אחי הוא זמר האופרה, ד"ר ינאי גונצ'רובסקי, ואבי ניגן על גיטרת בס. אני ניגנתי על קלידים כתחביב מגיל צעיר. בגיל 15 קניתי את מערכת הסטריאו הראשונה שלי, שהיתה בלתי-אודיופילית בעליל – דיסקמן של Sony, מגבר משולב של Sony, ורמקולים של Bose. לא הייתי מרוצה מהצליל, ואבי הציע לי 2 אפשרויות לבחירה: האופציה הראשונה היתה לעבוד עוד, לחסוך עוד כסף, ולקנות רמקולים טובים יותר. האופציה השניה היתה שאם אבנה רמקולים בעצמי, אזי הוא יראה בכך פעילות בעלת ערך חינוכי, ולכן יסכים לממן את הספרים והחומרים כדי שאוכל ללמוד את התחום.

בחרתי באופציה השנייה, ובניית רמקולים הפכה לתחביב שלי. בצבא שירתתי ב-8200, והידע שצברתי שם איפשר לי לעבור מהרמה החובבנית לרמה המקצועית בעיבוד אותות. לאחר הצבא התחלתי לעבוד בהיי-טק וללמוד הנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטה. במקביל המשכתי לפתח רמקולים בזמני הפנוי. עלה במוחי אז רעיון לאלגוריתם תכנון למעגלי רמקולים, שפתר בעיה מוכרת – מיטוב בו-זמני של פאזה ואמפליטודה, ולא רק מיטוב של אחת מהשתיים.

לאחר כמעט שלוש שנים של לימודים, עבודה, ופיתוח רמקולים בזמני הפנוי, החלטתי שאי אפשר לעשות הכל במקביל. עזבתי את האוניברסיטה והמשרה בהיי-טק, והקמתי את YG Acoustics ישראל ב-2002. האלגוריתם שהזכרתי לעיל היווה את הבסיס לטכנולוגיית המפתח הראשונה של YG Acoustics, בשם DualCoherent. הביצועים של האלגוריתם היו מצויינים, אך דרשו אז חלקים מדוייקים ביותר הן ברמה החשמלית (קרוסאובר) והן ברמה המכאנית (דרייברים ותיבה), ולכן ההכוונה לרמות מחיר גבוהות היתה הכרחית. 

ראיון עם יואב גבע - מקים חברת YG Acoustics
יואב בתערוכת מינכן ב-2004, התערוכה הראשונה ש-YG Acoustics הציגו בה

לפני המעבר לארה“ב, האם הגעת לשלב של ייצור רמקולים בישראל? 

כן, החברה בישראל ייצרה כ-25 זוגות רמקולים במהלך פעילותה מ-2002 עד 2006. הדגם הראשון נקרא ענת על-שם אשתי דאז (היום גרושתי). כל הדגמים שיוצרו בארץ היו קונפיגורציות שונות של דגם זה.

הכמויות אז עוד היו קטנות משום שהחברה היתה בחיתוליה. הקמתי את החברה האמריקנית ב-2004, והיא פעלה במקביל לישראלית במשך שנתיים. הדגמים המקוריים יוצרו אז בישראל, ודגמים חדשים יוצרו בארה"ב. לאחר כשנתיים לא היה עוד ביקוש לדגמים שיוצרו בישראל ולכן סגרתי את החברה הישראלית ונותרה רק החברה האמריקנית. 

מה גרם לך בסופו של דבר להעביר את החברה לארה"ב? 

התשובה לשאלה זו נוגעת הן לשיקולים אישיים והן לשיקולים מקצועיים. אתמקד בשיקולים המקצועיים: ישראל של היום שונה מאד מישראל של שנת 2002~2003, וטוב שכך. היום מדובר במדינה מתקדמת עם אינספור אפשרויות, אך בתחילת דרכי נתקלתי שוב ושוב בסיטואציות, שבהן מחסור בקשרים הקשה על עבודתי. בנוסף, בשנת 2003 היתה שביתה ארוכה במכס בנתב"ג, וייבוא חומרי גלם נעשה כמעט בלתי-אפשרי. 

חשוב לי להדגיש שאני אוהב מאד את ישראל, אך לכל מדינה יש יתרונות וחסרונות. 

שאלות על תכנון רמקולים ושוק האודיו 

בראיון שהענקת למגזין Stereophile בשנת 2016, ציינת שמבין שלושת הרכיבים שמרכיבים את הרמקול (דרייברים, תיבה וקרוסאובר), הקרוסאובר הוא שמפריד בין הרמקולים הטובים ליוצאי הדופן. האם תוכל להסביר במילים פשוטות לקוראים שלנו במה מתבטאת ההשפעה של קרוסאובר איכותי? 

במילים פשוטות, קרוסאובר איכותי מתבטא בחוסר ההשפעה שלו על הצליל, עד כמה שניתן. תפקידו של הקרוסאובר הוא כפול: להפריד את אות הקלט לתחומי-תדרים שונים שיוזנו לדרייברים שונים, ולאזן את תגובת התדר של כל תחום תדרים. זאת משום שלא קיים במציאות דרייבר בעל תגובת-תדר מאוזנת, ולכן חייב להיות תיקון בקרוסאובר עבור תגובות-התדר של הדרייברים השונים.

לבצע את המשימות לעיל היה יכול להיות די פשוט, אלמלא שיקול נוסף שנכנס לתמונה – הפאזה היחסית בין הדרייברים. קרוסאובר איכותי צריך לוודא שהפאזה של כל דרייבר שתורם באופן משמעותי לפלט בתדר מסויים תהיה כמעט זהה לפאזה של כל דרייבר אחר שתורם באופן משמעותי לפלט באותו התדר. היות שכל דרייבר דורש תיקון שונה מהאחרים בכל תדר, ובנוסף הוא בעל גודל ומיקום פיזי שונה מהאחרים, משימה זו היא מורכבת. התוכנות לתכנון קרוסאובר שפיתחתי עבור YG Acoustics לאורך השנים – DualCoherent בשנת 2002 ו-DualCoherent2 בשנים 2017-2019 מתמקדות במיטוב הפאזה היחסית בין הדרייברים תוך שמירה על תגובת תדר מאוזנת. היכולת למטב בשני המרחבים בו זמנית (זמן ותדר) היא המפתח לקרוסאובר איכותי. 

בחברת YG התמקדת בצורה כמעט מוחלטת ברמקולים רצפתיים, תוכל להסביר מדוע לא ייצרתם יותר דגמים של רמקולים מדפיים?
אין שום בעיה הנדסית ליצור רמקול מדפי טוב. לצערי, מנסיוני בתקופתי ב-YG Acoustics לא היה כמעט שוק לרמקולים מדפיים במחירים גבוהים מאד. אולם, השוק משתנה כל הזמן, ויכול להיות שאינני מעודכן. 

בתחילת הדרך ייצרת רמקולים, שכללו סאבוופר אקטיבי מובנה, זו תצורה דיי נדירה, מה דעתך על תצורה זו?
כמו כל תצורה, אפשר לבצעה באופן טוב או באופן מרושל, תלוי באיכות ההנדסה והייצור. אני מאמין שאפשר לבנות רמקול טוב כמעט בכל תצורה, ולצערי אפשר גם לבנות רמקול גרוע כמעט בכל תצורה.

מבחינה שיווקית, תצורה זו הצליחה בתקופתי פחות מאשר רמקול פסיבי גרידא ברוב המקרים, משום שהיה קל יותר ללקוח להחליף רמקול פסיבי אחד באחר, והרבה יותר מסובך להוסיף באס אקטיבי למערכת קיימת. יוצא הדופן היה רמקולים גדולים ויקרים מאד, משום שאז הלקוח לרוב היה מוכן לכך ששינויים נוספים במערכת יידרשו כחלק מהחלפת הרמקול. 

בתור יצרן רמקולים, איך מחליטים שרמקול הוא טוב? האם על סמך מדידות בלבד? האזנה? איך בוחרים את הציוד שאיתו מאזינים?
הגישה שלי היתה שמלאכת הפיתוח צריכה להתבצע, כמו בכל תחום טכנולוגי, על סמך מדידות. אבל, נדרשות מאות רבות של מדידות כדי לתאר באופן מלא את הצליל של רמקול, ואין סטנדרט אחיד בתעשייה של אילו מדידות יש לבצע, משום שזה סוד מקצועי של כל מהנדס. לכן, נדרשת האזנה כדי לוודא שהכל אכן נמדד. פעמים רבות נתקלתי במצב שבו הייתי צריך להוסיף מדידות נוספות, כי שמעתי משהו שהמדידות שהיו קיימות באותה העת לא הסבירו כראוי. תמיד מצאתי מדידה נוספת שהסבירה את מה ששמעתי, ואז הוספתי אותה לרשימת המדידות שבצעתי מאותו הרגע והלאה. אבל, לולא האזנתי, לא הייתי יודע איזו מדידה להוסיף (או שצריך בכלל להוסיף משהו).

ראיון עם יואב גבע - מקים חברת YG Acoustics
יואב בוחן את אחד מדגמי YG Acoustics

כהערת אגב, יש טענה שמופצת על-ידי חובבים, כאילו יש דברים שאפשר לשמוע אבל אי אפשר למדוד בכלל. חשוב לי להדגיש שזו טענה שגויה לחלוטין, שנובעת מכך שחובבים מניחים שהמדידות היחידות שקיימות בתעשייה הן הגראפים שמגזינים מפרסמים. במציאות יש מאות רבות של מדידות שכל מהנדס רציני מבצע, והן מתארות את הצליל באופן מדוייק מאוד. לגבי בחירת ציוד להאזנה, התשובה היא שיש לבחון רמקול בכמה שיותר מערכות שונות וחדרים שונים, כדי לוודא שמה ששומעים הוא אכן חלק מהתנהגותו של הרמקול ולא החדר או רכיבים אחרים במערכת. ברור שתמיד יש סיכוי לטעות, ולכן חשוב מאד לעבוד בעיקר עם מדידות. 

הבחירה לקרוא לדגמי הרמקולים של YG על שם בני משפחתך, היא בחירה מעניינת, תוכל לשתף אותנו איך הגעת להחלטה הזו?
זו היתה דרכי להביע אהבה והערכה למשפחתי. אגב, יש דוגמאות רבות לכך בעולם. למשל, השם Mercedes בחברת Mercedes-Benz הוא משום שהדגמים ש-Emil Jellinek תכנן בראשית ימי החברה נקראו על-שם בתו. 

איפה אתה עומד בשאלת הסאונד האנלוגי מול דיגיטלי? 

אני מאמין שאיכות ההקלטה חשובה יותר מאשר הפורמט שבו היא שמורה, כל עוד הפורמט הוא סביר. לכן, יש הקלטות מעולות על תקליט ועל CD, וכן בפורמטים דיגיטליים ברזולוציה גבוהה. לצערי יש גם הקלטות איומות בכל הפורמטים. אינני חסיד מושבע של פורמט זה או אחר. 

במבט מבחוץ על התעשייה, היא מעט קשה להבנה. נראה שהביקוש ביחס לאוכלוסיה לא גדול (בהשוואה למשל לשוק הטלוויזיות), אך כמות היצרנים ובמיוחד יצרני הבוטיק, שמייצרים מוצרים יקרים בלבד היא מאוד גדולה. תוכל לתת לנו את נקודת המבט שלך על שוק האודיו בכלל ושוק אודיו ההיי-אנד בפרט? 

למיטב ידיעתי, ואני בפירוש לא מעודכן משום שעבר זמן רב מאז שקראתי סטטיסטיקות בנושא, בעולם יש כ 2-3 מיליון אודיופילים (כמובן לא כולם ברמת אולטרה היי-אנד). אין ספק שזהו שוק נישה, אך למיטב ידיעתי הוא לא שונה מהותית בגודלו משווקי הנישה בתחומי היי- אנד אחרים. למשל, אני מכיר אדם שעוסק בתחום ההיי-אנד של דגמי רכבות מיניאטוריים, ואדם אחר שעוסק בציוד ירי אולימפי באיכות גבוהה. שניהם דיברו על גודלי שוק דומים בתחומיהם השונים, ושניהם הזכירו יצרנים קטנים ואיכותיים.

בגדול, מדובר בתעשייה שניתן להתפרנס בה בכבוד והיא מייצרת מקומות עבודה טובים לאנשי מקצוע, אך ההצלחה בה נמדדת במיליונים ולא במיליארדים. 

ראיון עם יואב גבע - מקים חברת YG Acoustics
יואב מקבל פרס בטקס ה-Stereo Sound Grand Prix היפני ב-2012

מעט על העתיד של יואב גבע

לפני העתיד, אולי תוכל לספר לנו מעט על מה אתה עושה בהווה? 

אני כעת יועץ של חברת תוכנה ישראלית בשם Tunefork, שמתמחה בפתרונות טכנולוגיים ללקויי שמיעה. יש תחושת סיפוק אדירה בעבודה, כי אני מנתב את היכולות שצברתי בהיי- אנד לכיוון של עזרה לזולת. התחום שלי בחברה הוא DSP, כולל Upsampling ובעיקר מסננים דיגיטליים מסוג IIR. העבודה משלבת בתוכה אודיו ותכנות ++C אלגוריתמי "כבד", כך שהיא מתאימה מאוד לניסיון שצברתי לאורך השנים. 

בשנים הקרובות אתה מנוע מלעסוק בתחום הרמקולים, מה תוכל לספר לנו על התוכניות שלך לעתיד? 

כרגע אכן אני מנוע מלהתחרות נגד YG Acoustics. כלומר, זו מגבלה בתחום הרמקולים, ולא בתחום האודיו באופן כללי. אני ביודעין כעת לא מתכנן דברים קונקרטיים עבור הימים שלאחר סיום תקופת האי-תחרות, כי אני אדם טוטאלי, וכרגע 100% מתשומת-הלב שלי צריכה להיות מושקעת בפרוייקטי הייעוץ שבהם אני עוסק. 

שאלהאחרונה: האם מלבד תכנון וייצור רמקולים ישנם תחומים נוספים באודיו המעניינים אותך, כגון אלקטרוניקה (הגברה, ממירים)?
כן, למשל העבודה ב-Tunefork היא על טהרת האודיו הדיגיטלי.
לסיום, אני רוצה להודות לך, אנטון ולקוראים של AVReviews, על הראיון וההתעניינות.

ראיון עם יואב גבע - מקים חברת YG Acoustics
תמונה מהדגמה בשוודיה, 2017

עד כאן הראיון שלנו עם מר יואב גבע, אנחנו מודים ליואב על ההשקעה הרבה ותשומת הלב, שהוא העניק לנו ומקווים שאתם נהינתם מהראיון.

אנחנו רוצים לאחל הצלחה רבה ליואב בהמשך דרכו, אנחנו בוודאי נמשיך לעקוב אחריו.

2 תגובות על “ראיון עם יואב גבע – מקים חברת YG Acoustics

  1. היי אנטון
    כתבה מרתקת
    אהבתי את הגישה שלו שהכול מדיד אבל צריך להבין איך מודדים ואיזה ניסוי יש לבצע

    חבל שלא שאלת אותו על השפעה של כבלים,
    חשמל, אנלוגי vs דיגיטלי, room corection vs שטיח (:

כתיבת תגובה