לופן עונה 1 – נטפליקס

לופן עונה 1 – נטפליקס

"לופן" היא דרמת פשע/הרפתקאות צרפתית בכיכובו של עומאר סיי ("מחוברים לחיים"). צפיתי בכל חמשת הפרקים של העונה בבינג' של יום, האם גם לכם כדאי?

לופן עונה 1 – נטפליקס

תקציר העלילה – לופן

אסאן דיופ (עומאר סיי), הוא גנב ומתחזה, שהושפע עמוקות מסדרת הספרים אודות "ארסן לופן". לופן הוא דמות בדיונית שמתוארת כ"גנב ג'נטלמן", שתמיד יוצא עם ידו על העליונה בעזרת אינספור תחבולות. בתחילת הסדרה אסאן עובד כמנקה במוזיאון הלובר, מספר ימים לפני שמחרוזת יוקרתית, שמוצגת במוזיאון תוצע למכירה פומבית. אסאן מתכנן לגנוב את המחרוזת, כחלק ממסע נקמה שלו במשפחה עשירה, שגרמה לעוול וחוסר צדק לאביו.

לופן עונה 1 – נטפליקס

קלילות ואפס ראליזם

"לופן" היא סדרה קצבית עם כל הטריקים של סדרות השוד המוצלחות, כולל להראות סצנה, ואז לחזור לאחור בזמן ולהראות מה הוביל לכך, או להראות את הדברים מזווית אחרת, בשביל להראות איך מגע תמים היה בעצם כיוס וכו'.
תוך כדי התקדמות העלילה, יש לא מעט פלאשבקים לשנות ההתבגרות של אסאן, שהיגר יחד עם אביו מסנגל. הפלאשבקים מלמדים על הקשר החזק של אסאן עם אביו, ואת הקשר שלו למשפחה העשירה, משפחת פלגריני.
אסאן קיבל מאביו את אחד הספרים של "ארסן לופן", והוא קרא את הספר הזה שוב ושוב, כנראה גם מתוך כבוד ואהדה לאביו.

לופן עונה 1 – נטפליקס
אסאן הצעיר

נחזור להווה, אסאן גדל וניצל הרבה מהידע שהוא רכש בספרים, בשביל להפוך לגנב ומתחזה מקצועי. הוא גר באיזה דירה סודית, בה הוא מתכנן את צעדיו בעזרת שולחן עם לא פחות משלוש מסכי מחשב (למרות שנראה שהוא מסתכל תכלס רק באחד מהם). אסאן, הוא לחלוטין ההתגלמות של "לופן" בימינו, ומייצר דיסוננס בין העולם המודרני הראליסטי לדמות הבדיונית והאגדית. נראה שאין דבר שאסאן לא יודע לעשות, להתחפש, לפרוץ למחשבים, ואפילו להסתנן לבית כלא. רמת הראליזם הנוצרת היא ברמה של סרטי "ג'יימס בונד" משולבים עם סרטי "בטמן".

לופן עונה 1 – נטפליקס

לי אישית לוקח קצת זמן להתרגל לסגנון כזה, כי הצגת העולם היא כביכול ראליסטית, ועל הרקע הזה התעלולים של אסאן מרגישים טיפשיים ומוגזמים. החוויה שלי בתור צופה משתנה אחרי שאני מצליח להבין שהז'אנר כאן הוא בדיוני וקליל, ואז כשההבנה הזו מחלחלת, רק אז אני מתחיל ליהנות. זהו תהליך מאוד דומה למה שעברתי עם "בית הנייר".
אם להשוות ל"בית הנייר", זהו סיפור ממוקד יותר בדמות אחת, במקום צבעוניות ותחושת טלנובלה ספרדית, כאן יש תחושה של קלאס צרפתי עם מעט קריצה לסרטי הפשע של פעם כמו "פנטומס", בכיכובו של לואי דה-פינס.

לופן עונה 1 – נטפליקס
אסאן וראול

יש רגעים משעשעים וההומור הוא לרוב עדין ומוצלח. כאן המקום להזכיר את דמות השוטר, יוסוף, שכולם חושבים שהוא תימהוני, כי הוא מתעקש שיש קשר בין אסאן להרפתקאות לופן. יוסף בעצמו מכיר טוב את הספרים ולכן הוא עלה על כך, בעוד שאר השוטרים כל הזמן יורדים עליו בצורה משעשעת.

לופן עונה 1 – נטפליקס
יחידת המשטרה שרודפת אחר אסאן. יוסוף מימין

רמת המשחק היא מצוינת, משהו במימיקות ובעיקר הרוגע של עומאר סיי, הזכיר לי את המשחק של אידריס אלבה. רוב הסדרה נשענת על עומאר, אבל גם כל דמויות המשנה עושים עבודה משכנעת.

מתחת לפני השטח

מתחת להרפתקה, האקשן, והתחבולות יש כאן סיפור אישי ולאומי. אסאן היגר עם אביו מסנגל לפריז. בפלאשבק הראשון בסדרה, רואים את אסאן ואביו מנסים לעזור לגברת לבנה, שהרכב של נתקע. כשהגברת רואה אותם מתקרבים היא מיד סוגרת את החלונות. הקטע הגזעני, לא משחק תפקיד ראשי כאן, למרות שהוא כן קיים ברקע. נושא מרכזי יותר הוא המשפחות העשירות, שמתנהלות כאילו כל העולם שייך להם. זה נכון בעיקר כלפי אב המשפחה, שהוא דמות שלא הייתה מביישת נבל "ג'יימס בונדי". ישנה ביקורת על הקשרים בין העשירים והמשטרה, הבאים לידי ביטוי בעיקר בדמותו של המפקח דומון. כדי להימנע מספויילרים, לא ארחיב על כך.

לופן עונה 1 – נטפליקס
האב של משפחת פלגריני

הנקודה הכואבת בתוך הפנטזיה

אז כפי שאתם רואים יש גם בסיס מעט רציני יותר עליו מושתתת הסדרה הכיפית והקלילה הזו. בפסקה זו אני רוצה לדבר מעט על הצד הכואב והמתסכל בסדרה, לצד הזה קוראים "קלייר".

לופן עונה 1 – נטפליקס
קלייר, מגולמת על ידי Ludivine Sagnier

אסאן הכיר את קלייר בתיכון ונוצר ביניהם קשר עמוק של חברות ואהבה כנה. בהווה הם פרודים ויש להם בן מתבגר משותף, ראול. פעם אחר פעם, אסאן מפשל בהבטחות שלו גם כלפי קלייר וגם כלפי ראול, שלמרות זאת מוצאים את הדרך לסלוח לו שוב ושוב. ההעדפה של אסאן להתמקד במסע חיפוש הצדק שלו, מעוור אותו לחלוטין וגורם לו לפגוע ולהפסיד את הדבר הכי יקר שיש לו בחייו. גם הצד הזה בסדרה מועבר בקלילות והומור, אבל לי אישית הייתה צביטה בלב, בכל פעם שקלייר הופיעה על המסך.

סיכום

לופן עונה 1 – נטפליקס

"לופן" היא סדרת פשע עם ניחוח נוסטלגי וגעגוע לספרי ההרפתקאות של פעם וגם ליצירות הקולנוע בז'אנר הזה של מאבקים בין שוטרים ומתחזים. הכינוי של ארסן לופן הוא "הגנב הג'נטלמן", וזה לגמרי מתאר את אסאן, הוא מלא קסם וקל להתאהב בו.
העריכה הקצבית, קטעי האקשן מותחים, קרבות המוחות של אסאן מול השוטרים ומול יריביו השונים, ההומור והקלילות, כל אלה הופכים את הסדרה למהנה ביותר לצפייה. הנקודות הרציניות יותר והמחשבות, שהיא מעוררת מתחת למעטפת הקלילות, מוסיפות לה עוד נקודות על כך שהיא מצליחה להעביר אותן מבלי להרוס את הכיף.
לסיום, החדשות הטובות הן שהעונה השנייה כבר אושרה.
הציון שלי: 8/10

טריילר מדובב לאנגלית (ממליץ לצפות בסדרה בשפת המקור)

כתיבת תגובה