AVReviews

הפעם הגיע אלינו לסקירה קדם מגבר פונו היברידי של חברת EAT, או European Audio Team, מדגם EAT E-Glo S. אז מה חשבנו על הפונו של החברה שעשתה לא מזמן עליה לארץ?

אנחנו מודים ל-Raguan Audio, היבואן הרשמי של מותג EAT בישראל, על כך שסיפק לנו את קדם מגבר הפונו הזה לצורך סקירה.

שורה תחתונה

סקירת וידאו

מעט על חברת EAT

על חברת EAT סיפרנו לכם בידיעה ״חברת הפטיפונים EAT תיוצג בישראל בידי Raguan Audio״.

בכל זאת נספר בקצרה שהחברה החלה את דרכה בשנות ה-90 כיצרנית מנורות הגברה. הפטיפון הראשון שלהם הושק בשנת 2009. מבחר מוצרי החברה כיום כולל ליין פטיפונים נרחב, בנוסף למנורות, מגברים, קדם מגבר פונו, זרועות, ראשי פטיפון, ספקי כח ועוד.

ישנם שני מאפייניים ייחודים של חברת EAT. הראשון הוא בכך שמדובר בחברת אודיו שבראשה עומדת אישה, Jozefina Lichtenegger. זה נדיר מאוד בנוף האודיו ומשפיע רבות על האופי של החברה, שמחוברת מאוד לפן האומנותי, העיצובי והשימושיות של המוצרים ולא רק מתמקדים בנתונים טכנים יבשים.

המאפיין הייחודי השני הוא שיתוף הפעולה עם חברת Pro-Ject, השייכת לבעלה של Jozefina, הלוא הוא, Heinz Lichtenegger. שיתוף הפעולה הזה מאפשר לחברת EAT להיות חברת בוטיק, עם קו ייצור מצומצם באופן יחסי מצד אחד, ומהצד השני לנצל את הגודל ויכולות הייצור של חברת האם הענקית.

העומד למבחן: EAT E-Glo S

המוצר הראשון של חברת EAT, שמגיע אלינו לסקירה, הוא קדם מגבר הפונו מדגם EAT E-Glo S. חברת EAT מציעה שלושה דגמי פונו: דגם הכניסה הוא ה-E-Glo Petit, מעליו מגיע דגם הביניים, שאותו קיבלנו לסקירה, ה-E-Glo S ולבסוף יש את דגם הדגל, ה-E-Glo.

ה-EAT E-Glo S הוא קדם מגבר פונו היברידי, המשלב נורות מסוג ECC83 בשלב ה-Gain הראשון והשני. במקביל ישנו שימוש בטרנזיסטורים מסוג J-FET, שעל פי החברה מאפשרים להם להגיע ל-Gain גבוה יותר ובמקביל להוריד את רצפת הרעש.

ה-EAT E-Glo S תומך בראשי MM ו-MC, עם יכולות כיוונון שונות עבור ההתנגדות (Impedance) והקיבולת (Capacity). ההתנגדות עבור ראשי MC יכולה לקבל ערכים של 10,25,50,75,100 ו-1000 אוהם. הקיבולת עבור ראשי MM יכולה לקבל ערכים של 50,100,150,200,270,320 ו-420 פיקו פאראד (pF).
יכולת כיוונון נוספת היא היכולת לקבוע את עוצמת ה-Gain, שמאפשרת התאמה אופטימלית למגבר. עוצמות ה-Gain האפשריות הן 45,50,55,65 ו-70 דציבל. היכולת האחרונה היא פילטר ה-Subsonic, שיכול להוריד רעשים בתדר נמוך וכמו תמיד מומלץ להפעיל אותו רק בעת הצורך.

בחלקו האחורי של המגבר תמצאו את כניסת ה-RCA, יציאת ה-RCA וחיבור הארקה. החלוקה הברורה לימין ושמאל מרמזת על תכנון מופרד של שני הערוצים, אך תדרוש ממכם לוודא שהכבל שלכם מאפשר את המרחק הנחוץ בין ימין לשמאל. ישנו כיתוב ברור של input ו-output על כל ערוץ, עקבו בתשומת לב אחר הכיתוב, כיוון שדיי קל להתבלבל.

המעקב אחר עקומת RIAA מתבצע באמצעות רכיבים פסיביים בשני שלבים נפרדים. על פי החברה, תכנון כזה מאפשר התאמה מדויקת בין מעגלי קביעת ה-Impadance, ה-Gain ומעגל מעקב ה-RIAA. באתר החברה מצויין שישנו גם שימוש בספק כח מתקדם בעל יכולות פלטור חשמל לתוצאה המתבטאת ביחס אות לרעש גבוה.

ה-EAT E-Glo S מגיע בתיבה מאלומיניום ברוחב מלא, המידות במ״מ הן: 435 רוחב, 90 גובה ו-270 עומק. משקל הנטו אינו מצויין באתר, על האריזה מצויין משקל ברוטו של 5.5 ק״ג.

עיצוב ואיכות הבנייה

לא פעם מכשירי קדם מגבר פונו, גם יוקרתיים, מגיעים בתיבות דיי קטנות, לעומתם ה-EAT E-Glo S מגיע בתיבה ברוחב מלא ולכן יש לוודא שיש לכם מספיק מקום עבורו. התיבה המרכזית בנויה מלוחות אלומינייום המוברגות אחת על השניה, ניתן לראות את הברגים בדופן העליונה.

עוד בדופן העליונה תוכלו לראות את שני המבנים הטבעתיים הכפולים, בתוכם מוצבות מנורות ה-ECC83. המבנה מזכיר לי צלחת מעופפת ותפקידו להגן על המנורות מפני מגע מקרי. בתוך המבנה המנורות נמצאות בתוך שרוול (cooling damper), השומר על הטמפרטורה שלהן ובכך מאריך את חייהן.

עוד על הדופן העליונה תמצאו את שלל מתגי התפעול של ה-EAT E-Glo S. המתג בשמאל הוא מתג ההפעלה, בעוד המתגים בצד ימין משמשים לכיוון ההתנגדות, הקיבולת, ה-gain ופילטר ה-Subsonic. המתגים הינם דקים, אך מרגישים יציבים ובנויים באיכות טובה.

במרכז הדופן הקדמית ישנן שלוש שורות של נורות LED המציגות באופן ברור את ערכי כל הפרמטרים, שנבחרו בעזרת המתגים. נורות ה-LED הינן בהירות ומאירות באור כחול. לטעמי האישי מדובר בערכים שנקבעים פעם אחת וזהו, כך שאני לא בטוח שיש הצדקה להציג באופן כה בולט בקדמת המכשיר את הערכים שנבחרו. בחדר חשוך, נורות אלה יכולות למשוך תשומת לב מיותרת. מצד שני, קדם מגברי פונו אחרים נוטים להגזים לצד השני ולהסתיר לחלוטין את יכולות הכיוונון, בין אם על ידי מערכת סוויצ׳ים סבוכה, או החלפה של כרטיסים, שדורשת את פתיחת התיבה. כך שמבין שתי הגישות, אני נוטה להעדיף את הבחירה שחברת EAT עשו כאן.

הדופן הקדמית כוללת את הלוגו הירוק הבהיר והנאה של החברה בצד שמאל, באותו הפונט בצד ימין מופיע הדגם של הפונו. זהו טאץ׳ עיצובי מקסים שמוסיף צבע ואופי למכשיר.

שתי הדפנות הצדיות כוללות חיפוי Makassar יפיפה, ששובר את העיצוב המודרני והמעט ״קר״ ומעניק נגיעה של יוקרה.

המכשיר מוצב על רגליות גדולות באופן יחסי המעניקות בידוד למכשיר מהמשטח עליו הוא מונח.

ההשקעה הרבה של מעצבי חברת EAT ניכרת וכשאני מחבר את כל האלמנטיים העיצוביים, התוצאה שמתקבלת הינה אלגנטית ומרשימה. בנושא איכות הבנייה, המכשיר מרגיש בנוי כמו שצריך, בהתאם לרמת המחיר, ללא חלקים רופפים או נסיונות לחסוך. הביקורות היחידה בנושא איכות הבנייה הינה הדקות של המתגים, הייתי שמח לו הם היו מעט מאסיבים יותר.

חוויית השימוש

כמו בנושא העיצוב, גם בנושא חוויית השימוש ניכר שמחשבה רבה הושקעה על ידי מתכנני חברת EAT. היכולת לקנפג באופן ברור את ההתנגדות, הקיבולת וה-Gain, ומיד להרגיש את ההבדל, תאפשר לכם לכוון באופן אופטימלי את המכשיר אל ראש הפטיפון שלכם ואל המגבר שלכם.

ה-EAT E-Glo S תומך בראשי MM ו-MC, אך בשום מקום אין בורר המסמן איזה סוג ראש חיברתם. מצד אחד זה מוריד את ההתעסקות הזו מהמשתמש, מצד שני, למשל עבור ראשי MC, אין משמעות לקיבולת ועדיין ניתן לכוון אותה, כך שיש כאן פוטנציאל לבלבל מעט את המשתמש.

כאשר מדליקים את המכשיר, נורת החיווי של ה-gain מהבהבת במשך מספר שניות לסמן את תהליך ההתחממות של הנורות, לאחר מכן היא מאירה באור יציב ואפשר להתחיל לנגן. מהניסיון שלי, עבור תוצאה אופטימלית מומלץ לחכות מעט יותר, 10-15 דקות, לפני תחילת הניגון לקבלת תוצאה אופטימלית.

ה-EAT E-Glo S חובר אל הפטיפון האישי שלי, SME Model 12 MK2, באמצעות כבל + Nordost Blue Heaven Tonearem. בהדלקה הראשונה שמעתי רעש המהום קבוע מהרמקולים, מה שמצביע על בעיית הארקה. הפונו מגיע עם שנאי בעל שני פינים ללא הארקה, לכן על מנת לחבר את המכשיר להארקה כראוי, חיברתי כבל הארקה נוסף מהפונו עד לנקודות ההארקה של המגבר המשולב שלי, Nagra Classic Int וזה פתר את בעיית ההארקה.

מבחן ההאזנה

לפני תחילת מבחן ההאזנה, הייתי צריך לבחור את ערך ה-Impedance המתאים עבור הראש שלי, ה-Phasemation PP-200. באתר הרשמי של חברת Phasemation, הם אינם מציינים את הערך המתאים של ה-Impedance, ולכן עבדתי עם ערך של 100 אוהם, אליו גם הפונו שלי מכוון ובסך הכל אני מוצא אותו כמתאים מאוד לראש הזה. הכיוון שהשני שיש לבחור הוא עוצמת ה-gain, גם כאן הנחה אותי הערך של הפונו הקבוע שלי, שעומד על 49dB, לכן כיוונתי את ה-Gain ל-55dB, וזה נתן לי את החוויה הדומה ביותר.

לאחר הכיוונונים האלה האזנתי לכמה תקליטים בשביל להריץ מעט את את הפונו ולתת לו לעבוד כמה שעות, לפני שהתיישבתי למחרת ל״האזנה קריטית״.

את מבחן ההאזנה התחלתי מוקדם בשבת בבוקר, כששאר בני המשפחה שלי ישנים. על מנת לא להעיר אותם, לתקליט הראשון האזנתי בעוצמה נמוכה במיוחד. עד כמה נמוכה? ככה נמוכה:

בעזרת אפליקציית dbMeter מדדתי ממוצע של כ-40db עם פיקים של אזור ה-50 לכל היותר.

התקליט שהאזנתי אליו בעוצמה זו היה האלבום Aventine של Agnes Obel משנת 2013. זהו פולק נורדי מעודן, המבוסס בעיקר על בלדות פסנתר עם ליווי כינורות. נדהמתי מעד כמה חוויית ההאזנה הזו התבררה כמהנה. רמת השקט והניקיון הינה מצוינת וגם בעוצמה כה נמוכה שומעים בבירור כל נגיעה בפסנתר. רמת הפירוט והפרדת הכלים הייתה מפתיעה ביותר. לאחר קטע intro קצר, השיר הראשון באלבום הוא Fuel to Fire, הבמה הנוצרת הינה תלת ממדית ועוטפת אותי, למרות העוצמה הנמוכה, הווקל של Agnes משופע בפרטים וניואנסים והינו מרחף בקלילות בדיוק במרכז הבמה. לעומת הווקל והפסנתר, הכינורות נשארים מעט מאחור על פני בימת הסאונד, כמו שהם אמורים להיות, אך בעוצמת האזנה כה נמוכה, הרגשתי שהכינורות זקוקים למעט יותר ווליום בשביל להיות ברורים יותר. הפרזנטציה הכללית הינה פתוחה ואוורירית במיוחד.

בשיר הנושא, Aventine, קטע הבס כולל רמת פירוט מפתיעה, אך מעט חסר פאנצ׳יות בעוצמת האזנה כה נמוכה. הפסנתר ממלא את הבמה והגבוהים שלו מאוזנים באופן נהדר בין היותם מצלצלים ומפורטים לבין היותם רכים ומעוגלים, ללא שמץ של סאונד צורם.

הפונו מוציא אות בעוצמה קבועה, ולכן רוב הקרדיט עבור ביצועים מעולים בעוצמה כה נמוכה מגיע למגבר. יחד עם זאת, על מנת להגיע לתוצאה עוטפת ומפורטת בעוצמה כה נמוכה כל רכיב במערכת חייב להיות בשיאו. המגבר מוזן מהפונו, שמוזן בתורו מהפטיפון, לו רצפת הרעש שהייתה יוצאת מהפונו הייתה גבוהה יותר, לא הייתי יכול לשמוע את כל הפרטים הקטנים בעוצמה כזו.

בינתיים בני הבית התעוררו ואפשר להמשיך את המבחן בעוצמות האזנה נורמליות. התקליט הבא שבחרתי הוא קלסיקה, אלבום ה-Unplugged האגדי של Eric Clapton.

הסאונד הראשון בתקליט הינו של מחיאות הכפיים של הקהל, זה מדהים להרגיש כאילו הקהל נמצא ממש מסביבי בנקודת ההאזנה, הבמה העוטפת והתלת ממידית הינה מרשימה ביותר. הגיטרה בקטע האינסטרומנטלי בפתיחה, Signe, משוחזרת באופן מדויק ומהיר, כל פריטה מופרדת ומובחנת, ישנה הפרדת כלים טוב מול הבס והמיקרו-דינימקיה מאפשרת להרגיש באופן ריאליסטי בכל שינוי קטן בעוצמת הפריטה.

בקטע הווקל הראשון, Before You Accuse Me, ניתן להתרשם מה-Imaging הפנטסטי, שמאפשר בקלות למקם את הכלים השונים על פני הבמה, בולט במיוחד היה הפער הפיזי בין הגובה של הגיטרה לווקל של קלפטון, כשעצמתי את העיניים יכולתי בקלות להרגיש כיצד הוא יושב בדיוק במרכז והגיטרה על ברכיו, כך שנרשמת כאן הצטיינות בנושא הפרדת הווקל. הטונליות של הגיטרה והפסנתר מרגישים טבעיים והפרזנטציה הכללית מאופיינת בניקיון ואיזון.

מכאן חיפשתי לעלות עוד באנרגיה ולכן בחרתי באלבום A\B של להקת הרוק העדכני מאיסלנד, Kaleo. קטע הפתיחה באלבום נקרא No Good והוא כולל מקצב בועט, עבודת גיטרה חשמלית אנרגטית ותופים פאנצ׳ים. ה-EAT E-Glo S מעביר בקלות את האנרגטיות של המוזיקה לצד רקע שקט עם הפרדת ווקל ומרכוז שלו. בחלק השני של השיר יש שימוש במחיאות כפיים בתור המקצב, המחיאות כוללות רמת פירוט מצוינת, הגיטרה מרגישה בשרנית, אך תמיד נשארת בשליטה ולא מרגישה מרוחה, בעוד הבס נותן את הקיק הנכון, אך גם הוא שומר על איזון ודיוק, ללא הדגשות.

הקטע השני הוא הלהיט הגדול של הלהקה, Way down We Go. הפתיחה הינה שקטה וכוללת רק שירה לצד פסנתר. כאן שוב ישנה הצטיינות בהעברת הווקל, כולל שלל הניואנסים הרבים בשירה של סולן הלהקה, Jökull Júlíusson. לאחר הפתיחה הרגועה נכנסים התופים וישנה עליה בדרמטיות והדינמיות, המעבר נעשה באופן חלק וטבעי ולא מורגשת פגיעה בהפרדה של הווקל, או רמת הפירוט גם כאשר הנגנים מסביב מנגנים בעוצמה גבוהה יותר.

התקליט האחרון שבחנתי הינו אלבום הג׳אז Shifting Sands של הטריו של אבישי כהן, שכולל את Elchin Shirinov על הפסנתר ואת רוני כספי על התופים. התחלתי הצד השני של התקליט שנפתח בקטע Lokum, שלהפתעתי גיליתי שאינו נמצא בגרסות הסטרימינג של האלבום, אלא שוחחר כסינגל נפרד. ההקלטה באלבום הזה היא פנטסטית ודרך ה-EAT E-Glo S האלבום נשמע נקי, דינמי ומלא חיים. התיפוף של רוני הדוק ומדויק, כל מכת תוף מופרדת וקלה מאוד להבחנה.

בקטע Cha Cha Rom, שאני אוהב במיוחד, הפסנתר המעודן נשמע מהיר וחלק, התיפוף הקבוע בקטע, שוב נשמע מופרד והדוק. בקטע הזה אבישי מנגן על הדאבל בס באמצעות קשת ומעניק אופי ייחודי ליצירה הזו. ביצירה זו ניתן שוב להרגיש ב-imaging מעולה שמאפשר להרגיש במיקום הכלים על פני הבמה התלת ממדית שנוצרת.

אם לנסות לסכם את הממצאים, לתחושתי אופי הסאונד של ה-EAT E-Glo S הוא מדויק ומחבר באופן טבעי בין האופי של הפטיפון לזה של שאר המערכת, כלומר המגבר והרמקולים. הסאונד מאופין בבמה גדולה, סאונד אוורירי ופתוח, שמשתלב כמו כפפה במערכת שלי.

השוואה מול Nagra VPS

לסיום מבחן ההאזנה, ביצעתי השוואה מול הפונו ה-reference שלי, ה-Nagra VPS. פער המחירים בין שני המוצרים הינו משמעותי, למעשה ה-Nagra מתומחר כפול מה-EAT E-Glo S, כך שזו אינה השוואה הוגנת ונעשתה על מנת לקבל עוד זווית על ביצועיו של ה-E-Glo S.

המשכתי עם האלבום Shifting Sands של הטריו של אבישי כהן, ומיד לאחר ההאזנה דרך ה-EAT E-Glo S, העברתי את חיבור הפטיפון אל ה-Nagra VPS והאזנתי לאותם הקטעים מהתחלה. עבורי הסאונד ב-Nagra VPS כולל טקסטורה מעט עשירה יותר, ישנה תחושה של מספר שכבות סאונד נוספות, שכאילו נחשפות בין לבין. בנוסף, עם כמה שהבמה הייתה גדולה עם EAT E-Glo S, הבמה של ה-Nagra VPS במעט אף גדולה יותר.

ממש לא מדובר כאן בהבדלים של ״יום ולילה״ וכמובן שיש לזכור את הפער הגדול במחיר, כך שמבחינתי איכות הסאונד של ה-EAT E-Glo S היא לחלוטין ברמת הייאנד, כך שה-E-Glo S בוודאי מהווה את התמורה הגבוהה יותר ביחס למחיר, אבל עבור מי שרוצה לסחוט את איכות הסאונד האנלוגית עד לטיפה האחרונה, אני העדפתי את ה-Nagra VPS.

סיכום

הסקירה שלנו לקדם מגבר הפונו, EAT E-Glo S, הייתה ההיכרות הראשונה שלנו עם מוצר של החברה של Jozefina Lichtenegger. גילינו מוצר שבנוי כראוי, עם עיצוב אלגנטי, וחוויית שימוש מתקדמת. שלל אפשרויות הקינפוג של ה-EAT E-Glo S מאפשרים לו תאימות לשלל ערכי התנגדויות, קיבולת ויכולת לכוון את ה-Gain.

ביצועי הסאונד של ה-EAT E-Glo S שיקפו נאמנה את המערכת אליה הוא שודך, הרגשתי את הבמה הענקית והאופי הניטרלי של הפטיפון במלואם וזה בדיוק מה שפונו איכותי אמור לעשות.

אז אם אתם מחפשים קדם מגבר פונו עם עיצוב מנצח, פונקציונליות נרחבת ואיכות סאונד גבוהה, ה-EAT E-Glo S הוא מועמד ראוי ביותר.

מחיר: 2,995 $
אחריות: שנה

המערכת ששמשה אותי לסקירה:
פטיפון: SME Model 12 MK2
ראש פטיפון: Phasemation PP-200
מגבר משולב: Nagra Classic Int
קדם מגבר פונו להשוואה: Nagra VPS
רמקולים: YG Acoustics Carmel 2

כבלים: 
כבל RCA-פונו בין הפטיפון לפונו: + Nordost Blue Heaven Tonearm Cable 
כבל RCA בין הפונו למגבר: כבל של QED
כבלי רמקולים: Nordost Blue Heaven
חשמל:
כבל חשמל עבור המגבר: Nordost Blue Heaven
מפצל חשמל: QBASE QB8 Mark II
כבל חשמל עבור המפצל: Nordost Red Dawn