AVReviews

הפעם הגיע אלינו לסקירה המגבר המשולב JBL SA750. המגבר הושק כחלק מליין מוצרי ה-Classic של חברת JBL לצד רמקולים כמו ה-JBL L100. המגבר הושק לציון 75 שנות פעילות של חברת JBL. מבחוץ מדובר בעיצוב רטרו מדליק, אך בפנים זהו מגבר All In One עדכני ומשוכלל.

אנחנו מודים לקבוצת כהנא, היבואן הרשמי של JBL בישראל, על כך שסיפקו לנו את המגבר לצורך סקירה.

השורה התחתונה

סקירת וידאו

מעט על חברת JBL

חברת JBL היא אחד השמות הגדולים והחשובים בתעשיית האודיו האמריקאית בפרט והעולמית בכלל. סיפורה של החברה החל עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כאשר השם JBL אומץ בשנת 1955. את הסיפור המלא של החברה, אני ממליץ לכם לקרוא בכתבה המיוחד שהכנו: ״JBL – סיפורה של ענקית אמריקאית״.

כיום החברה מחולקת לשניים. תחת המותג JBL תמצאו את מוצרי המיינסטרים והלייפסטייל של החברה, רמקולי Bluetooth, אוזניות, סאונדברים וכו. בעוד את מוצרי ההייאנד של החברה, שמנסים לשמר את המסורת ארוכת השנים של החברה, תוכלו למצוא תחת המותג JBL Synthesis. מותג זה הוא חלק מקבוצה הנקראת HARMAN Luxury Audio Group, שם תמצאו גם את המותגים Mark Levinson, Revel וגם המותג הבריטי Arcam, שנרכשו על ידי הקבוצה בשנת 2017. קבוצת Harman כולה, נרכשה בידי סמסונג בשנת 2016.

העומד למבחן: JBL SA750

ה-JBL SA750 שואב השראה עיצובית מהמגבר הקלסי של החברה מדגם JBL SA600, שיצא בשנות ה-60.

עיצוב הרטרו במכשרי אודיו עושה קאמבק אדיר בשנים האחרונות ונראה שהביקוש למכשירים בעיצוב זה רק הולך וגובר. כנראה שבאיזשהו מקום חובבי אודיו רבים מאסו מעט בעיצובים החדשניים ומתגעגעים לעיצוב האודיו הווינטג׳.

מתחת למעטפת הרטרו של ה-JBL SA750 מסתתר מגבר All in One מודרני במיוחד, המבוסס על הגברה מסוג Class G בהספק של 120W ל-8 אוהם ו-220W ל-4 אוהם. המגבר כולל ממיר פנימי הבנוי על צ׳יפ ESS ESS9038K2M ומציע תמיכה בפענוח MQA. מערך הכניסות הדיגיטליות מורכב מזוג כניסות אופטיות וזוג כניסות קואקסיאליות. בצד האנלוגי תמצאו כאן שלוש כניסות RCA, כניסת פונו עבור ראשי MM וכניסה נפרדת עבור ראשי MC. בצד היציאות מלבד הטרמינלים של הרמקולים יש גם יציאת Pre-Out לחיבור מגבר כוח חיצוני. ה-SA750 יכול גם להיות משורשר למגבר קולנוע ביתי ולשמש כמגבר כוח בלבד.

מלבד שלל הכניסות השונות, ה-JBL SA750 מגיע עם סטרימר מובנה, הוא יכול להתחבר לרשת באמצעות חיבור Ethernet קווי או WiFi. הסטרימר הפנימי ב-SA750 תומך ב-AirPlay 2, Chromecast ותמיכה בפרוטוקול UPnP. בנוסף ניתן להוריד את האפליקציה הייעודית, MusicLife, שמאפשרת לכם להזרים אל ה-JBL SA750 משירותים כמו Tidal, Qobuz, Deezer, בנוסף לתמיכה ברדיו אינטרנטי ועוד. האפליקציה מאפשרת גם גישה להגדרות של המגבר.

הדובדבן שבקצפת ומה שמשלים את היותו של ה-JBL SA750 מגבר All In One מודרני מלא, זו תוכנת התיקון האקוסטי Dirac Live. תוכנת ה-Dirac היא אחת המתקדמות בשוק.

אם בכל זאת לחפש חוסרים במפרט העדכני והמרשים של ה-JBL SA750, ניתן לציין את החיסרון בכניסת USB לחיבור מחשב, יציאת HDMI תומכת ARC ותמיכה ב-Bluetooth.

המידות של ה-JBL SA750 במ״מ הן: 449 ר׳, 114 ג׳ ו-327 ע׳. המשקל הוא 12 ק״ג.

עיצוב ואיכות בנייה

סרטון ה-Unboxing:

אין ספק שהדבר הראשון שבולט בעיצוב של ה-JBL SA750 הוא הקו הרטרו והמחווה לעיצוב מגברי החברה משנות ה-60. ההבדל המרכזי מבחינת העיצוב הוא הוספת המסך במגבר החדש. המסך מציג מידע כמו הכניסה הפעילה ועוצמת הניגון. כשמזרימים תכנים, המסך מראה גם את שם השיר, האומן, האלבום ואת איכות הקובץ. בעזרת כפתור ה-info בשלט ניתן לגלול את המידע שמוצג שורה אחר שורה.

הפאנל הקדמי עשוי מאלומיניום מוברש ומחולק לשני חלקים. הדפנות כוללות חיפוי פורניר עץ, ממש כמו המגבר של שנות ה-60. כמקובל במגברי הרטרו רוב מוחלט של אפשרויות השליטה במכשיר זמינות באמצעות בוררים וכפתורי switch על הפאנל הקדמי. אז נכון, בעיצוב מודרני, השואף לניקיון ומינימליזם, זה לא היה עובר, אבל זהו עיצוב, שמחמם את הלב והדמיון של כל אודיופיל חובב. הכפתור שמדגים את הדואליות הזו בין עיצוב רטרו ליכולות מודרניות בצורה המירבית הוא כפתור ה-Dirac, כפתור שנראה ווינטג׳ לחלוטין ובעצם מפעיל את תוכנת התיקון האקוסטי המודרנית והמתקדמת.

איכות ההרכבה הכללית של המגבר מרגישה מוצקה ואיכותית. הבוררים השונים (Balance, Volume, Input), מסתובבים ברכות נעימה. הייתי מעט פחות מרוצה מכפתורי ה-Switch השונים, שהרגישו לי מעט רופפים למגע. נקודת חולשה נוספת מבחנתי היא המסך, אומנם הצבע הכתום הוא מסימני ההיכר של JBL, אני לא חושב שזו בחירה טובה לצבע פונט של מסך. בסביבה מוארת היה קשה מאוד לקרוא את הטקסט מהמסך במרחק של כארבעה מטרים. בסביבה חצי מוארת או מוחשכת, ניתן לקרוא את הטקסט בקלות.

הפאנל האחורי מציג סדר ואירגון מרשימים. החלק האנלוגי למטה עם כיתוב ברור, וכניסות מוזהבות. החלק הדיגיטלי מעליו ובפינה הימנית הטרמינלים של הרמקולים, שגם הם מוזהבים.

שימושיות ואפליקציית MusicLife

כמו רוב מגברי ה-All In One המודרניים גם השליטה ב-JBL SA750 יכולה להתבצע באחד משלושת האופנים: כפתורי הפאנל הקדמי על המגבר, השלט המצורף או אפליקציית השליטה.

רוב הפונקציונאליות של המכשיר נגישה באמצעות הפאנל הקדמי, אותו תארנו בחלק הקודם. השלט המצורף ל-SA750, הוא שלט בגודל מלא, הוא נוח לאחיזה ורוב מוחלט של תאור הכפתורים הוא ברור וטבעי. איכות הבנייה של השלט היא טובה למרות השימוש בפלסטיק.

האופציה השלישית והמתקדמת ביותר היא כמובן אפליקציית השליטה וההזרמה. במקרה של ה-JBL SA750 מדובר באפלקיציית MusicLife. רוב רובה של האפליקציה מוקדש ליכולות הניגון, אך ניתן גם להגיע למסך ההגדרות של המגבר דרכה. שם תוכלו לקנפג למשל איזו כניסה תעבוד במצב Processor, כלומר שניתן לחבר אליה פרוססור או מגבר קולנוע ביתי שישלוט בווליום של המכשיר, כלומר HT Bypass.

• 

• 

• 

אפליקציית ה-MusicLife כנראה שלא תזכה בפרסי עיצוב. המראה של האפליקציה הוא פשוט במיוחד, יחד עם זאת השימושיות הינה ידידותית וקלה להבנה. מבחינת היציבות, פה ושם הגעתי למצבים שהאפליקציה סרבה להמשיך לנגן, והייתי צריך לסגור ולפתוח אותה מחדש. רוב הזמן היא פעלה בצורה טובה ועשתה את מה שהייתי מצפה ממנה.

ניגון השירים דרך ה-MusicLife מאורגן בתורים של ניגון (Play Queue),כלומר שיר שאתם בוחרים מתווסף לתור הניגון הקיים, ולאחר שהשיר נגמר, התור ממשיך לשיר שהיה שם לפני שבחרתם בשיר חדש. אני פחות חובב של הגישה הזו ומעדיף את הגישה הישרה יותר של אפליקציות כמו Tidal או Spotify, בהן ברגע שבוחרים שיר מתוך רשימה או אלבום, השיר הבא יהיה השיר הבא ברשימה או האלבום, בלי קשר למה ניגנו קודם. הגישות האלה הן עניין של טעם בסופו של דבר.

מבחן ההאזנה

מבחן ההאזנה הפעם כולל התרשמות מהסאונד של ה-JBL SA750 לפני הפעלת ה-Dirac ואחרי. בנוסף השוויתי את הממיר המובנה שלו לשני ממירים נוספים שנמצאים אצלי והתרשמתי מביצועי כניסת הפונו. המגבר חובר לרמקולים YG Acoustics Carmel 2 באמצעות כבלי רמקולים Nordost Blue Heaven. התכנים במרבית מבחן ההאזנה הוזרמו משירות Tidal.

ללא Dirac Live

פתחתי את מבחן ההאזנה באלבום הנפלא Hidden Trails של הכנרית Maria Manousaki, אלבום שבחרתי בו לאחד מאלבומי השנה. זהו אלבום ג׳אז אינסטרומנטלי המשלב אלמנטים של מוזיקה אוריינטלית.

ההתרשמות הכללית שלי היא שרמת הפירוט ב-JBL SA750 טובה והגבוהים חלקים ללא שמץ של סאונד צורם. אינטגרציית הבס טובה כמו גם האיזון ורמת הניקיון. החלק שפחות אהבתי הוא עומק הבמה, הסאונד נשאר קרוב לרמקולים ופחות מתפזר לתוך החלל ועוטף את המאזין. לעומת החיסרון בעומק, הרוחב של הבמה הוא טוב וה-SA750 מפגין יכולת בשליטה ברוחב הבמה והצבה מדויקת של הפריטים בה.

עוד נקודה להתרשמות הכללית היא הקרירות של המגבר, גם לאחר עבודה של כמה שעות הוא כמעט ואינו מתחמם.

אחת מנקודות החוזקה של האלבום הוא השילוב של הכלים האוריינטלים, דרך ה-SA750, הם נשמעים עמוקים ואנרגטיים. יחד איתם ישנו פסנתר, הגבוהים של הפסנתרים מרגישים קלילים ורגועים בעוד החלקים הנמוכים בעלי גוף ועומק. הבס רך ונעים, אך מצד שני עמוק. ההפרדה בין הפסנתר לבס היא טובה, אך הייתי רוצה להרגיש עוד קצת אוויר ביניהם.

פרופיל הסאונד של ה-SA750 נוטה מעט לסאונד ״כבד״ עם בס עמוק ומלטף.

מכאן המשכתי לקטע בלוז אקוסטי נהדר, Big Things Going Down של Dan Patlansky. הפתיחה האיטית מפגינה את יכולת השחזור של הגיטרה של ה-SA750, הגיטרה מפורטת מאוד והבס עדין ומופרד בצורה משכנעת, הווקל ממורכז וברור. זו פרזנטציה אנרגטית ומאוזנת. לגיטרה יש משקל נהדר ומרגישים בכל משיכה של מיתר. הדינאמיות מרשימה ותורמת לחוויה עוצמתית ומרגשת. עוד נקודה שהשיר הזה חושף היא הרקע השקט המצויין של המגבר שמורגש היטב בין הפריטות של הגיטרה.

המשכתי לעוד כמה יצירות בלוז ופולק על מנת להתרשם משילוב הבס. ב-Midnight Blues של Snowy White, הצליל של הגיטרה נשאר באוויר בצורה נעימה, הבס העמוק נשמע גם פאנצ׳י בקטע הזה ומוסיף הרבה הנאה למוזיקה בלי להשתלט. ב-Need Her Love So Bad של Aynsley Lister, העוצמה של הבס מתורגמת לפרזנטציה עם הרבה נוכחות ואנרגיה. בקטע הזה גם הגיטרה מלאה בעוצמה והפרדת השירה טובה מאוד.
בקטע Trouble’s What You’re In של Fink, הגיטרה מפורת והבס מרגיש כבד ועמוק, השירה מופרדת בצורה טובה, גם ההפרדה בין הגיטרה והבס מרשימה.

המילה איזון חזרה מספר פעמים, ואכן אני חושב שפרופיל הסאונד ״הטבעי״ של ה-JBL SA750, הינו מאוזן, הבס אינו משתלט, אך יחד עם זאת הוא הרגיש מעט כבד לטעמי.

לאחר כיול Dirac Live

• 

• 

• 

השתמשתי באחד מקטעי הבלוז רוק הגדולים בכל הזמנים, Tin Pan Alley של סטיבי ריי ווהן, בשביל לבחון את ההשפעה של ה-Dirac Live. יצא לי להשתמש מספר פעמים במערכת של Dirac בחלל שלי וההשפעה לטובה תמיד הייתה ניכרת, זה לא היה שונה הפעם. כשמפעילים את ה-Dirac הסאונד יותר מאוזן עם שיפור, שבולט במיוחד בבס. הבס מפורט יותר ונקי יותר, פחות כבד ויותר מדויק ופאנצ׳י. השיפור ניכר גם במיד, שמרגיש יותר בפרונט, ברור יותר ומופרד טוב יותר מהבס. כך שעבורי השימוש ב-Dirac משפר באופן מורגש את הסאונד של ה-JBL SA750.

המשכתי עם עוד כמה מבחני בס. תחילה בס אורגני של אחד מנגני הבס הטובים בעולם, Marcus Miller בקטע Jean Pierre. עם תיקון ה-Dirac, הבס מדויק ופאנצ׳י, רזולוציית הבס מרשימה והגיטרה של מילר נשמעת בדיוק במרכז.

מכאן עברתי לבס אלקטרוני של אחד הקטעים הקבועים שלי, The Game Has Changed של Daft Punk. כאן ה-JBL SA750 מפגין שוב את השליטה שלו ברוחב הבמה, הפיצוצים בקטע מפוזרים בכל הרוחב. הבס מלא בפאנצ׳יות ופירוט, והאיזון המצויין מאפשר לשמוע בקלות את המנגינה המלווה במיד של הקטע. הטענה היחידה שלי כאן היא השובל האלקטרוני שנשמע אחרי הפיצוצים, בו היו חסרים לי מעט פרטים.

את החלק הזה אסיים במבחן ווקל גברי ונשי. לשם כך משמים אותי לאחרונה הקטעים הבאים: One Too Many Mornings של Allan Taylor, המרכוז של ה-JBL SA750 מצויין, קולו של אלן נשמע בול במרכז ומתפזר יפה ברוחב בימת הסאונד, הקול עמוק ומלא ברבדים. ההפרדה בין הווקל לגיטרה מצוינת, הפרזנטציה עוצמתית ונקייה, הגיטרה ממש חודרת ללב.

בשביל לבחון ווקל נשי השתמשתי בקטע You Don’t Get To Go של Amanda Shires. גם כאן הווקל מופרד יפה, מנגינת הרקע כוללת מספר שכבות וניתן בקלות להבחין ביניהן. הקטע הזה כולל גם עליות לטון גבוה בשירה ובגם בכינורות, מה שלא פעם מייצר תחושה של סאונד צורם. הסאונד ב-JBL SA750 מפגין איפוק ראוי לציון בגבוהים ואינו צורם כלל.

בחינת הממיר

בחלק הזה בחנתי את איכות הממיר הפנימי של ה-JBL SA750. תחילה השוואתי אותו מול סטרימר הכניסה, Bluesound Node 2i, חיברתי את הסטרימר למגבר בחיבור RCA וחיבור אופטי. כשהעברתי בין שתי הכניסות יכולתי להשוות בין ביצועי הממיר של ה-Bluesound והממיר המובנה ב-JBL SA750.

פתחתי בבלדה הנפלאה If I Could של Sophie Zelmani. הממיר הפנימי של ה-SA750 הרגיש עם מעט יותר נפח, הפרדה טובה יותר בין השירה והכלים וסאונד בעל אופי רך ונעים יותר. בנוסף הבס עשיר יותר והקלידים מצלצלים יותר. ה-Bluesound נשמע שטוח יותר ופחות נקי. כמובן שהשוואה כזו מדגישה את ההבדלים, ואכן אהבתי יותר את הממיר המובנה ב-SA750, אך יש לזכור שמדובר במוצרים ברמות מחיר שונות וההשוואה מוכיחה את ששני המוצרים מספקים את התמורה המצופה בהתאם לרמת המחיר.

המשכתי לקטע נוסף, Liberty של Anette Askvik. הקלידים נשמעים נקיים יותר ב-SA750 בהשוואה לבלוסאונד. בנוסף, הווקל מפורט יותר ומופרד בצורה טובה יותר. האפקטים הקטנים מאוזנים יותר והבס עמוק ומדוייק יותר. הסקסופון בקטע הסיום, נשמע נקי ומפורט יותר ב-SA750.

בחנתי את הקטע האחרון גם בהשוואה לממיר Ayre QB9-DSD, כאשר הלפטופ שלי, MacBook Air, משמש כמקור. הפעם מדובר בממיר יקר בהרבה מהבלוסאונד ואכן הפעם התוצאה שונה. הסאונד של ה-Ayre מפגין שיפור ברקע השקט ובניקיון. בנוסף הסאונד רך, מאוזן ומדיוק יותר. הסקסופון בסיום מאוזן, רגוע ומדויק, ויש שיפור בפירוט במנגינת הרקע.

המסקנה שלי מבחינת הממיר היא שמדובר בממיר טוב ביחס למחיר הכללי של המגבר. הוא עדיף על ממירי כניסה חיצוניים, אך בהחלט יש לאן לעלות ואם תחברו ממיר יקר יותר, ניתן להגיע לאיכות סאונד גבוהה יותר. כלומר יש כאן נתיב לשדרוג, תחילה תוכלו להשתמש בממיר הפנימי של ה-JBL SA750 ולקבל תמורה מצוינת למחיר, בהמשך, אם תרצו, תוכלו לשדרג לממיר וסטרימר חיצוניים ולשפר עוד יותר את הסאונד.

בחינת הפונו ומצב ה-Direct

על מנת לבחון את איכות כניסת הפונו ב-JBL SA750 חיברתי את הפטיפון שלי  Nottingham Analogue Interspace Jr עם ראש MM, מדגם Shelter 201.

חשוב להבין כיצד ה-JBL SA750 פועל עם אות המגיע בכניסת הפונו שלו בפרט ובכניסות האנלוגיות בכלל. על מנת לאפשר לבעלי המגבר ליהנות מהתיקון של מערכת ה-Dirac, הפועלת במרחב הדיגיטלי (מה שמכונה DSP או Digital Signal Processing), בהגדרות ברירת המחדל האות האנלוגי עובר המרה לאות דיגיטלי באמצעות רכיב ADC (ממיר אנלוגי לדיגיטלי). לאחר שהאות הומר לאות דיגטלי, ניתן להפעיל עליו את התוצאה של תיקון ה-Dirac, לאחר מכן האות מגיע לרכיב ה-DAC, שממיר את האות הדיגיטלי לאנלוגי ומשם הוא מועבר אל מעגל ההגברה.

יצא לי כבר להתנסות במספר מגברים ההממירים אות אנלוגי לדיגיטלי במטרה לאפשר עיבודים שונים במרחב הדיגיטלי. במגברים בהם ההמרה מתבצעת בצורה טובה, האות בהחלט שומר על ״האופי האנלוגי״ שלו למרות כל ההמרות הללו. יחד עם זאת, אודיופילים רבים מזדזעים מעצם הרעיון של לפגוע ב״טוהר האנלוגי״ של המוזיקה שלהם. כאן בדיוק נכנס מצב ה-Direct של ה-JBL SA750, אם תפעילו את המצב הזה, האות האנלוגי יעבור ישירות למעגל ההגברה וידלג על שלבי ה-ADC, DSP ו-DAC. כך שה-JBL SA750 מציע פתרון לחובבי שתי הגישות.

בחלק הזה בחנתי את שתי האפשרויות, לנגן תקליט עם ההמרה לדיגיטלי והפעלת ה-Dirac ובנוסף מצב ה-Direct, שעוקף את ההמרות. התקליט ששימש אותי לבחינה הוא Click Click Domino של להקת Ida Mae (אלבום שבחרתי בו כאלבום השנה בקטגוריית פולק, קאנטרי, אמריקנה).

תחילה ההתרשמות במצב הרגיל עם Dirac, קטע הפתיחה Road To Avalon, מפגין את הרכות הנפלאה של מדיית התקליט, זאת למרות כל ההמרות. הפונו שקט מאוד ואינו מוסיף רעשים מיותרים, רמת הפירוט טובה, הווקל מופרד בצורה משכנעת והבס מדויק. המיד עשיר ומלא וישנה תחושה קלה של סאונד שעוטף את המאזין.

לעומת זאת, ברגע שעוברים למצב ה-Direct, הסאונד מרגיש רגוע ומאופק יותר, בייחוד במיד, אך הוא מרגיש גם מאוזן וטבעי יותר. כך שלכל מצב יש את היתרונות שלו, ההעדפה האישית שלי היא מצב ה-Direct ואני חושב שזו נקודת זכות גדולה עבור ה-JBL SA750, שהם ממשו את המנגנון הזה ונתנו למשתמש לבחור איזה אופי סאונד הוא מעדיף.

סיכום

ה-JBL SA750 הוא אחד המגברים המיוחדים בשוק, מצד אחד העיצוב הוא רטרו לחלוטין ומהווה רפליקה כמעט מושלמת למגבר החברה משנות ה-60 ואילו מצד שני, זהו מגבר All In One עדכני ומשוכלל, שכולל ממיר מובנה, סטרימר, פונו, התומך בראשי MM ו-MC, ואפילו תוכנת התיקון האקוסטי המעולה, Dirac Live.

ה-JBL SA750 מגיע עם הגברה חזקה מסוג Class G, המגבר יכול להניע בצורה טובה גם רמקולים גדולים, אופי הסאונד ״הטבעי״ של המגבר כולל בס עוצמתי, רמת פירוט טובה ובמה רחבה. לאחר הפעלת ה-Dirac Live, הבס נהיה פאנצ׳י ומדיוק יותר והאיזון של הסאונד השתפר.

כברירת מחדל, האות בכניסות האנלוגיות של המגבר עובר תהליך של המרה לאות דיגיטלי, זאת על מנת לאפשר להפעיל את האלגורתמים של Dirac (הפועלים במרחב הדיגיטלי), לאחר מכן האות מומר שוב לאנלוגי. עבור מי שמזדעזע מעצם המחשבה, ה-SA750 כולל מצב Direct, בו האות האנלוגי ממשיך ישירות אל המגבר ואינו מומר. כך שזהו מגבר מגוון במיוחד, המאפשר חופש בחירה מרשים למשתמשים להתנסות ולמצוא את ההגדרות המתאימות ביותר לחלל ההאזנה והטעם האישי שלהם.

למרות כמה באגים פה ושם באפליקציית השליטה, ה-MusicLife, חוויית השימוש הכללית היא טובה ומספקת.

לסיכום, אם אתם מחפשים מגבר איכותי ומגוון, שעונה כמעט על כל צורך מודרני וכל זאת בעיצוב רטרו מוקפד ומושקע, ה-JBL SA750 הוא בחירה מעולה.

מחיר: 14,890 ₪
אחריות: 5 שנים

המערכת ששימשה לסקירה:
רמקולים: YG Acoustics Carmel 2
כבלי רמקולים: Nordost Blue Heaven
ממיר להשוואה: Ayre QB9-DSD ו-Bluesound Node 2i
פטיפון: Nottingham Analogue Interspace Jr עם ראש MM: מדגם Shelter 201

התייחסות קצרה ל״דמיון״ ל-Arcam SA30

ברגע שפורסם שהמגבר של JBL יגיע עם הגברה מסוג Class G, ההגברה המשויכת למגברי Arcam מזה שנים, היה דיי ברור שמדובר כאן בשיתוף פעולה בין החברות, ששתיהן שייכות לאותה הקבוצה של Harman Luxury Group. מבט על נתוני ההגברה, היכולות התמונות במכשירים, הצ׳יפ הכמעט זהה והפאנל האחורי של ה-Arcam SA30, מרמז על כך שמדובר כאן במגברים על גבול הזהים.

אז כמובן שכאן הציניקנים יכולים לבוא ולטעון שמוכרים לנו ״לוקשים״, אני מציע לזכור שה-JBL SA750 הוא מגבר מצוין ומתומחר באופן דומה ל-Aracm SA30, כך שזה ממש לא המקרה של עטפו רכיבים באריזה והעלו מחיר פי שניים. אני גם לא חושב שיש פה איזה ניסיון להסתיר יותר מידי את הדימיון. אז האם מדובר כאן בפיתוח ייחודי של חברת JBL? לא נראה כך, אבל זה לא גורע מהאיכות של המגבר או מהעיצוב המגניב שלו.