AVReviews

אחד הזכרונות שיש לי מחג הפסח, בתור מתבגר, אלה הסרטים ששודרו בשירותי הכבלים של Hot ו-Yes במהלך החג. היו לזה כל מיני שמות בסגנון של ״פסח אקשן״ או ״פסח כסאח״. לא פעם היה מדובר בסרטי אקשן די בינוניים, אך עדיין התרגשתי לראות איזה סרט יוצג בהצגה של עשר בערוץ הסרטים (זוכרים שפעם היו לנו ערוצים?). בהשראת זיכרון זה החלטנו להחזיר את המסורות ולתת לכם המלצות צפייה קצרות כדי לעזור לכם להעביר את החג, עם דגש על תכני אקשן, וחלקם, כמיטב המסורות, דיי בינוניים.

מילשייק אבק שריפה – סלקום TV (משנת 2021)

סרט פעולה הוליוודי עתיר כוכבים, שבויים בידי נבות פפשודו הישראלי. הסרט עוקב אחר סם (קארן גיליאן), מתנקשת מקצועית, שהלכה בדרכה של אימה (לנה הידי), שהייתה מתנקשת ועזבה את סם בגיל 12. סם עובדת עבור ארגון המכונה ״הפירמה״ ומפעיל מתנקשות כרצונו. כשסם נשלחת לחסל עורך דין’ שהעז לגנוב מהפירמה, היא מגלה, לאחר שהיא יורה בו, שהוא עשה זאת רק מכיוון שחטפו את בתו. סם מחליטה לצאת בעקבות החוטפים ולהציל את הבת. המהלך מסתבך וסם מוצאת את עצמה על הכוונת של ״הפירמה״.

הסרט הוא מעין גרסה נשית לסרטי ״ג׳ון וויק״, שאני אישית לא חובב גדול שלהם. דווקא את הסרט הזה חיבבתי הרבה יותר. ב״מילשייק אבק שריפה״ מצאתי הרבה יותר אנושיות, הומור, קלילות, פמינסטיות וכל זאת, משולב בסצנות אקשן מקוריות ומעולות. אומנם חלק מהכוריאגרפיה מעט גמלונית, בעיקר בסצנת הקרב באולם הבאולינג, אבל הסצנה במרפאה היא אחת מהסצנות הטובות שראיתי בשנים האחרונות ומכפה על כך בקלות. אהבתי מאוד גם את סצנת ההילוך האיטי בקרב בדיינר. הדמויות הנשיות בסרט, מעולות וקל מאוד לחבב אותן ולהזדהות איתן. קארן גיליאן, נהדרת כשהיא מגלמת דמויות קלילות, לנה הידי, כרגיל יוצאת Bad Ass לגמרי, וגם הילדה, קלואי קולמן, שמגלמת את בתו של העורך דין, עושה תפקיד מעולה, עם המון חן והומור.

כשהסרט יצא, הוא זכה לביקורות מעורבות, אבל אני נהינתי ממנו ומצאתי אותו כאחד מסרטי האקשן המהנים ביותר שיצא לי לראות בשנים האחרונות.
הציון שלי: 8.5/10

צייד המפלצות – נטפליקס (2020)

לאחר שמילה יובוביץ׳ סיימה לכסח את כל המפלצות ההזויות של סדרת סרטי ״האויב שבפנים״ – לחלוטין Guilty Pleasure שלי, היא יצאה לחפש אתגר חדש. זהו כמובן לא תקציר העלילה הרשמי, אך זה די מדוייק. ב״צייד המפלצות״ יובוביץ׳ מגלמת את קפטן ארטמיס מצבא ארה״ב. במהלך מבצע חילוץ במדבר כלשהו, ארטמיס והצוות שלה נתקלים בסופה מיסתורית, שמעבירה אותם לעולם אחר הנשלט בידי מפלצות אכזריות החסינות לנשקיהם.

לאחר שהיא בקושי שורדת מתקפה אכזרית, קפטן ארטמיס מתחברת עם לוחם מקומי, ולמרות מחסום השפה הם משתפים פעולה במטרה לנסות להגיע לאזור בטוח ולהחזיר את ארטמיס לעולמה.

קל להבין שלא מדובר כאן בדרמת איכות, אלא אקשן ומדע בדיוני, מהסוג שכולל תסריט פחות מושקע בלשון המעטה. המפלצות, אומנם מעט מונוכרומטיות, אך עושות עבודה טובה בלהלחיץ את הצופה. מילה היא שחקנית אקשן מעולה, והיא מחזיקה את הדמות שלה בצורה משכנעת. מערכת היחסים שלה עם הצייד, שמגולם בידי טוני ג׳אא, היא ללא ספק הנקודה החזקה בסרט. בסך הכל זהו סרט אקשן-מפלצות דיי מהנה, אם כי ממש לא זכיר ובנוסף חלקו האחרון דיי חלש.
הציון שלי: 6.5/10

שליטי היקום: הגילוי חלק 2 – נטפליקס

אם כמוני צפיתם ב״הי-מן ושליטי היקום״ בילדותכם, אולי גם אתם תתרגשו מהפרויקט של קווין סמית׳. ״שליטי היקום: הגילוי״ זו סדרת אנימציה בת שני חלקים וחמישה פרקים בכל חלק, אשר מהווה טייק מודרני ונוסטלגי בו זמנית לסדרת האנימציה הקלאסית.

בסקירה המלאה שלי על החלק הראשון של ״שליטי היקום: הגילוי״, סיפרתי לכם עד כמה הפרויקט ריגש אותי בפן הוויזואלי הנאמן למקור שלו, ועד כמה אהבתי את הכיוון השונה של העלילה, שמתמקדת בדמויות הנשיות של טילה ולין (איוול-לין).

בחלק השני, לאחר הסיום הדרמטי, המאבק בין הטוב והרע מעלה הילוך. הפעם להי-מן וסקלטור יש תפקיד משמעותי יותר, אך הוא עדיין משני לתפקידהן של טילה ולין. אני חושב שהחלק השני מאבד קצת גובה ביחס לראשון, אך הוא עדיין מהנה לצפייה ומצליח לשלב בין הנוסטלגיה, לגישה מודרנית יותר שלא חוזרת שוב למנטרות הבנאליות משהו של סדרות הילדים האהובות על הדור שלנו, כמו הי-מן.

קאסט השחקנים של הפרויקט הוא מרשים ביותר וכולל שמות כמו מארק האמיל (סקלטור), לנה הידי (איוויל-לין), שרה מישל גלר (טילה) וליאם קאנניגהאם (דאנקן). לאחר הצפייה, אני ממליץ לכם גם לצפות בשני הפרקים של ״מדברים על שליטי היקום: הגילוי״. זה מדהים לראות את הכבוד והרצינות שבה היוצרים והשחקנים התייחסו אל היצירה הזו, וזה ללא ספק משתקף בתוצאה הסופית.
הציון שלי: 7.5/10

הנוקמת – סלקום TV (משנת 2021)

עוד סרט בו מככבת מתנקשת קטלנית, הפעם זוהי אנה בגילומה של מגי קיו. אנה אומצה בגיל צעיר על ידי המתנקש המיומן, מודי (סמואל ל. ג׳׳קסון), שאימן אותה והפך אותה למתנקשת-על. כשהמורה שלה נרצח, אנה חוזרת למקום שבו הכל התחיל מבחינתה, וויטנאם, במטרה לגלות את זהות הרוצח ולנקום את מותו של דמות האב והחבר הקרוב שלה.

עוד מככב בסרט מייקל קיטון בתור דמות נבל, וגם הופתעתי לראות בתפקיד משנה את רוברט פטריק (שלנצח יזכר בתור T-1000 מ״שליחות קטלנית 2״). הסרט הוא אוסף של סצנות אקשן, חלקן מעולות והרבה דיאלוגים תחרותיים, פלרטטניים, בסגנון של ״למי יש גדול יותר״. העלילה מסובכת באופן בלתי נחוץ, חסרת הגיון ומלאה בחורים, אבל מעבר להכל, פשוט לא מעניינת בעליל. מגי קיו מחזיקה את הסרט הזה, כשליצדה מייקל קיטון עושה תפקיד מפתיע. לעומת זאת את דמותו של סמואל ג׳קסון הרבה פחות אהבתי.

מבחנתי ״הנוקמת״ הוא סרט שעובד לא רע בפן הפעולה, ונכשל קשות בפן המתח והסיפור העלילתי. עדיין אם את רוצים לראות סרט עם אקשן טוב ודיאלוגים, אומנם טיפשיים, אך קצביים ומשעשעים, ״הנוקמת״ יכול להעביר לכם שעה וחמישים בכייף, כל עוד לא תצאו מדעתכם מרמת העלילה הירודה.
הציון שלי: 6/10

הקפסולה – נטפליקס

״הקפסולה״ הוא לא סרט אקשן, אלא פארודיה על תעשיית סרטי האקשן. הסרט עוקב אחר כוכבי קולנוע דרג ב׳, המגיעים לצלם סרט שישי בסדרת סרטי האקשן ״מפלצות צוקים״ או ״מפלצוקים״ או משהו כזה. סרט פעולה טיפשי עם דינוזאורים. הסרט מצולם בתקופת הקורונה, ולכן על השחקנים להיות מחולקים לקפסולות, לחוות בידוד ושאר ההנאות שהמגפה הביאה איתה.

הסרט הוא סאטירה על תעשיית הקולנוע, תעשיית הבידור באופן כללי, וכמובן גם על הקורונה וההשפעה שלה על ההתנהגות האנושית. ההומור בסרט הוא לא פעם טיפשי ודיי נמוך, אך ברובו המוחלט של הזמן הוא לא יורד לפסים של גסות. משעשע לראות את ההתנהגות של הכוכבים, הבמאי, צוות הסיוע ואנשי הצוות של המלון בו השחקנים שוהים. יש כאן דמויות קלאסיות של תעשיית הקולנוע והבידור, כוכבת שנקטלה בביקורות על סרטה האחרון ומחפשת לכפר, שחקן שרוצה להיות מעורב בתסריט ומציע שכתובים אינסופיים, במאי שהגיע משום מקום וכעת צריך להוביל פרויקט עתיר תקציב, כוכבת רשת, שהוזמנה בעיקר בגלל העוקבים שלה ועוד.

הקאסט מצוין וכולל שוב את קארן גיליאן, יחד איתה גם פדרו פאסקל, קיגן-מייקל קיי, דיוויד דוכובני ועוד.
הציון שלי: 7.5/10

בליגה משלהן – קטגוריה בסלקום TV

לסיום אמליץ על קטגוריית סרטים חדשה שנוספה בסלקום TV, שכוללת מבחר סרטים שנחשבים לקלאסיקות. המבחר לא עצום, אבל תוכלו למצוא שם כמה סרטים, שכייף לחזור אליהם, או להשלים פערים, אם לא יצא לכם לצפות. אני למשל חזרתי אל ״שליחות קטלנית״ המקורי. אומנם חלק מהאפקטים ממש לא שרדו את פערי הזמן, אך מדובר במותחן אימה עתידני מצוין שעובד גם כיום, ומניח את הקרקע לסרטים הבאים אחריו.

בנוסף מבחינת השלמת פערים, צפיתי בסרט ״ניקיטה״ של לוק באסון, שלא יצא לי לראות קודם. הסרט הזה לא שורד טוב את מבחן הזמן, הוא מוזר מידי, ארוך מידי ולא הצלחתי להתחבר אליו כלל.