AVReviews

״פסיפיק רים: שטח הפקר״ היא סדרת אנימציה, המתרחשת בעולם של פסיפיק רים של גיירמו דל-טורו. עולם בו מפלצות ענק בקעו ממרכז כדור הארץ והתגובה של האנושות הייתה לבנות רובוטי ענק על מנת להילחם בהם. גיירמו דל-טורו אמר שכשהוא עשה את הסרט המקורי, הוא עשה את זה מתוך מחשבה על הסרט, שהוא היה רוצה לצפות בו בתור ילד. אני חובב גדול של הסרט, ונהינתי גם מהעונה הראשונה של ״פסיפיק רים: שטח הפקר״.

תזכורת לעונה הראשונה

העונה הראשונה עקבה אחרי אח ואחות, טיילור והיילי, שהוריהם היו מפעילי ייגר. הם השאירו את הילדים במקום בטוח ויצאו לנסות למצוא עזרה בסידני. לאחר מספר שנים, טיילור והיילי מחליטים לצאת לחפש את ההורים, הם מגלים ייגר אימונים שנשכח מאחור ויוצאים בו לכיוון סידני.

בדרך הם נתקלים במפלצות, חבורת שכירי חרב בהובלתו של שיין, שמצא דרך להשתמש בטכנולוגיית ״הסחיפה״ על מנת ללמוד הכל על אנשים ואפילו לשתול בהם רעיונות. בנוסף הם מוצאים את ״ילד״, ילד צעיר שהיה סגור שנים בתוך מעבדה רפואית. בסצנת הסיום של העונה הראשונה מתברר, שה״ילד״ הוא תערובות כלשהי בין בני אדם ו-קאיג׳ו והוא יכול ממש להפוך לקאיג׳ו.

תקציר העלילה – פסיפיק רים: שטח הפקר – עונה 2

[אזהרה: ציניות לפניך] אז בעוד העונה הראשונה כללה עלילה הגיונית בסך הכל עם מפלצות, רובוטים ותהליך ״הסחיפה״, העלילה בעונה השנייה פונה לכיוונים מיסטיים יותר. בעונה השנייה אנחנו מתוודעים לכת מוזרה בשם ״אחיות הקאיג׳ו״, כת שחברותיה הן נשים הלובשות מסכות, מאלפות כלבי קאיג׳ו ומאמינות שהקאיג׳ו צריכים לנצח את האנושות. ״האחיות״ רואות ב״ילד״ את המשיח שלהן ומי שיביא את הניצחון לקאיג׳ו.

האם האחיות יצליחו להעביר את ״ילד״ לצד שלהם, או שטיילור והיילי יצליחו להצילו? ומה הם ילמדו אודות גורלם של הוריהם, על כל אלה ועוד תקבלו תשובות בעונה זו.

הכתיבה והעריכה

כפי שציינתי, העונה הזו הולכת לכיוונים יותר מיסטיים של כתות וקשרים מוזרים בין אנשים וקאיג׳ו. בעונה הקודמת לתחושתי קו העלילה של דמותו של ה״ילד״ היה החלש ביותר ואילו בעונה זו, קו העלילה הזה הוא הקו המרכזי. עדיין הרגשתי שהסיפור עובד, הכת המסתורית של ״האחיות״ הייתה מפחידה ומעניינת. נקודת החולשה בעונה זו הייתה לטעמי העלילה סביב ההורים של טיילור והיילי וגם חלק הסיום (אותו לא אספלייר).

מבחינת העריכה, מדובר על עונה בת 7 פרקים (כמו בעונה הראשונה) כאשר כל פרק הוא כ-20 דקות. העלילה קצבית עם מעט רגעים מתים. כך שמצאתי את העריכה הדוקה ותורמת לצפייה מהנה.

הגאולה של שיין

שיין היה הנבל המרכזי של העונה הראשונה, הוא מנהיג חבורה באכזריות והשתמש בתהליך ה״סחיפה״ על מנת לגרום למיי להיות נאמנה לו. בעונה הזו שיין עובר תהליך מפתיע של גאולה. הוא עוקב אחר טיילור והיילי במטרה למצוא דרך לקחת את הייגר שלהם. במקום להילחם או לתמרן אותם, הוא מציע להם עזרה בדרך שרק הוא יכול לעזור ועושה מעשה כמעט אצילי, שדורש ממנו הקרבה.

דמותה של מיי

גם דמותה של מיי עוברת תהליך מעניין העונה. מיי היא קשוחה ומתבודדת, אך כשטיילור והיילי זקוקים לעזרתה היא מתרצה ועוזרת להם. במהלך המסע המשותף שלהם היא מתקרבת לאט לאט לאחים עד שבסופו של דבר הם הופכים לסוג של משפחה.

נקודות נוספות

מאבק הדיעות בין טיילור והיילי, מראה שאחים הם אחים, גם באפוקליפסה. המאבקים הם בעיקר בין הגישה הפרקטית והמגוננת על המשפחה של טיילור, לעומת גישתה של היילי, שדורשת להילחם ולא לוותר על הצדק, גם אם מדובר בסיכוי קלוש.

גם דמות הבינה המלאכותית, ששולטת בייגר, לואה, ממשיכה לעבור תהליך התבגרות וצמיחה רגשית וגם בעונה השנייה היא מהווה דמות מעניינת.

האקשן והאנימציה

עם כל הכבוד למשפחתיות של טיילור, היילי, מיי ו״ילד״, באנו לפה לראות רובטים ענקיים מכסחים מפלצות מצויירות, לא כך? ובכן אין המון קטעי קרב, אך אלה שיש, בהחלט עשויים טוב. האנימציה והרגש של הקרבות הם נוסטלגיים מאוד.

הפן הוויזואלי של הסדרה הוא קלאסי ומזכיר לי סדרות מהילדות שלי או משחקי מחשב יפניים בסגנון ״האויב שבפנים״.

סיכום

העונה השנייה ״פסיפיק רים: שטח הפקר״ ממשיכה להיות מהנה לצפייה, עם עריכה הדוקה ואקשן כיפי. העלילה בעונה השנייה הולכת לכיוונים יותר מיסטיים של כתות ופולחנים למיניהם, אך עדיין מעניינת ודיי מקורית.
הציון שלי: 7/10.