AVReviews

הסרט החדש ״Rebel Moon – חלק ראשון: ילדת האש״, הוא אופרת חלל בבימויו של זאק סניידר, בהפקה של נטפליקס. האם הסרט שווה את זמנכם?
החלק השני צפוי לעלות ב-19 לאפריל.

תקציר העלילה – Rebel Moon – חלק ראשון: ילדת האש

הסרט מתרחש בגלקסיה דמיונית הנשלטת בידי ״כוכב האם״, שבמשך מאות שנים שולט על הגלקסיה על ידי לחימה וכיבוש. התקווה הגדולה לשינוי מגיעה בדמות הנסיכה איסה, אשר יש לה יכולות ריפוי והחזרה לחיים. התקווה לא מתממשת, כאשר בעת ההכתרה של הנסיכה משפחת המלוכה נרצחת. את השילטון תופס הסנטור השאפתן בליסריוס, שתחתיו צבא האימפריה בראשות האדמירל הסדיסטי נובל יוצא למסע כיבוש נוסף במטרה לדכא כל גילוי מרד.

הספינה של נובל מגיעה לכוכב מרוחק ושוחר שלום, שם קהילה של חקלאים שלווים מנסה לכלכל את עצמם. מהר מאוד זה גולש לפסים אלימים ובני הכפר מבינים, שהיבול שלהם וחייהם נמצאים בסכנה.

אחת מתושבי הכפר היא קורה, שהגיעה לא מזמן אל הכפר ושומרת את עברה בסוד. לאחר הביקור של נובל, הוא משאיר כמה מקציניו להשגיח על המצב. כשהקצינים נטפלים לאחת מנערות הכפר, קורה נאלצת לחשוף את עברה הצבאי ולהציל את הנערה. לאחר המאבק, קורה מבינה שהדרך היחידה שלה להציל את הכפר היא על ידי בקשת עזרה מהמורדים. לכן קורה יוצאת למסע יחד עם גאנר (שלמרות שמו, הוא איכר פשוט) על מנת לגייס בני ברית ולנסות לאתר את המורדים.

שורה תחתונה

״Rebel Moon – חלק ראשון: ילדת האש״ הוא סרט פעולה ומדע בדיוני, שכולל השקעה רבה בפן הוויזואלי ובבימוי סצנות אקשן. לצערי הפן העלילתי ועיצוב הדמויות הוא הרבה פחות טוב, כך שאם אתם מחפשים תוכן מד״ב בעל עומק ורעיונות מקוריים, יכול להיות שכדאי שתמשיכו לזפזפ הלאה.

הוויזואליות

הפן הטכני של הסרט הזה הוא אחד המושקעים שיצא לי לראות לאחרונה. איכות התמונה וה-CGI הם ברמה גבוהה וקולנועית ביותר. גם אפקטי הקול הם מצוינים. זה מאוד לא טריוויאלי להגיע לרמה כזו ויחד עם זו, זה דיי מצופה מסרטים כאלה בימינו, כך שאני לא יכול להגיד שאני מופתע במיוחד.

איפה שיש הרבה יותר הפתעה מבחינתי זה בעיצוב העולם. ספינות החלל, החייזרים השונים, התלבושות, המקומות, הם אומנם כוללים השפעות מסרטים רבים, אבל עדיין מצביעים על המון השקעה ודימיון. כך שהוויזואליות, בעיקר מבחינת העיצוב שלה, זו כנראה הנקודה החזקה ביותר של ״Rebel Moon – חלק ראשון: ילדת האש״.

האקשן

נקודת חוזקה נוספת בסרט הזה היא סצנות האקשן, הן מבוימות כראוי ומאוד מגוונות, מקטטה בבר, למאבק של לוחמת דמוית סמוראית מול יצורה עכבישית, עד לקרב יריות לייזר. האפקטים וה-CGI מרשימים, וכך גם הבימוי של האקשן, הקרבות לא ארוכים מידי מצד אחד ו״מספקים״ מספיק מהצד השני.

האקשן הוא אחד מהאלמנטים בעלילה, שמנסה מאוד לקחת את הסרט לכיוון של Rated R, אין פה עירום מופגן, או אלימות ברמה של סרטי אימה, ועדיין יש כאן ניסיון להיות אפל יותר ולא עוד קומיקס לבני נוער. זה מתבטא בכמה אלמנטים נוספים בסרט, למשל הסצנה בה הקצינים של נובל נטפלים לבת הכפר, שמכוונת באופן ברור לאונס.

״מלחמת הכוכבים״ של נטפליקס

אי אפשר להתעלם מהדימיון הרב בסרט הזה אל ״מלחמת הכוכבים״. לא רק שיש כאן השפעה ברורה, אלא על פי עמוד הוויקיפדיה של הסרט, הוא פותח במקור על ידי סניידר כסרט של מלחמת הכוכבים, והוא הכין pitch לסרט לשכנע את ג׳ורג׳ לוקאס. יש בסרט הזה את ״האימפריה״, ״המורדים״, קווסט לאסוף בני ברית ואפילו פאב של חייזרים, כל אלה ועוד הם אלמנטים ברורים של ״מלחמת הכוכבים״. הדמיון הזה כל כך משמעותי, שקשה להתנער מתחושה של חיקוי.

העומק, או אולי ההיעדר שלו?

אז כפי שציינתי, אהבתי את העיצוב הוויזואלי של העולם ואת בימוי האקשן, אך איפה שהסרט הזה נופל, שלא לומר מתרסק, זה בנושא עיצוב הדמויות ועומק העלילה. דמויות משניות רבות בסרט כוללות יותר שכבות איפור מאשר שכבות עומק. למעשה את כל הדמויות של חבורת שכירי החרב, או בני הברית אם תרצו, של קורה וגאנר ניתן לתאר במשפט קצר. יש את הסמוראית הקשוחה והמאופקת, הגנרל שאיבד את אנשיו, וכעת הוא גלדיאטור שיכור, ועבד שמנסה להחזיר את החוב שלו לאדונו. הבעיה היא לא רק בחוסר העומק המשווא של הדמויות האלה, אלא בכל העלילה של ״האיסוף״ שלהם.

כשקורה וגאנר מגיעים לפאב החייזרים במטרה למצוא איש קשר למורדים, הם נקלעים שם למאבק. מי שעוזר להם בקרב הוא שכיר חרב בשם קאי, שמגולם בידי צ׳ארלי האנם. למרות שהוא מכיר אותם בדיוק 2 דקות, הוא מציע לקורה וגאנר לקחת אותם אל גנרל טיטוס ובדרך לעשות כמה עצירות, על מנת לאסוף עוד כמה שכירי חרב אגדיים. אני מתקשה להחליט מה מעצבן אותי יותר, העלילה הפשטנית והקופצנית, כשהם מדלגים מכוכב לכוכב כדי לאסוף את שכירי החרב, או זה שהם סומכים באופן עיוור על קאי.

נקודה מרגיזה נוספת זה שימוש באלמנטים וויזואלים מסקרנים בלי להסביר אותם. למשל המפקד נובל, כולל כל מיני צינורות בגופו דרכן ייצור כלשהו מתחבר אליו. זה מעורר סקרנות איך לא זוכה לשום הסבר. כך גם כמה מהמלווים/יועצים של נובל שלובשים חליפות על כל גופם, גם הם מעוררים סקרנות, אך אין הסבר מי הם.

לבסוף יש את הדמות של ג׳ימי הרובוט, שמדובבת בידי לא אחר מאשר אנתוני הופקינס. זו אולי הדמות עם הכי הרבה פוטנציאל. ג׳ימי היה רובוט קרב, אך לאחר הרצח של הנסיכה הוא אינו מוכן להילחם עוד. ג׳ימי מופיע בכמה סצנות בלבד, אולי יהיה לו תפקיד בחלק ההמשך, אך ההופעה שלו בסרט הזה היא מאכזבת ולא מספקת.

סיכום

״Rebel Moon – חלק ראשון: ילדת האש״ הוא סרט מדע בדיוני שאפתני ומושקע, אך ההשקעה כולה הולכת אל הוויזואליות וסצנות האקשן. כך שהתוצאה היא יפה לעיין וכוללת אקשן מהנה, אבל הסרט פשוט לא כולל עלילה, או עיצוב דמויות ראוי. כך שלצערי מדובר כאן בחיקוי יקר של מלחמת הכוכבים, שמנסה בכוח להיות מיועד לקהל בוגר יותר, אך מלבד אלימות מעט יותר גראפית, יש פה מעט מידי גורמי משיכה עבור אותו קהל בוגר.

בשורה התחתונה, אפשר לראות ולגמרי אפשר גם לוותר.
הציון שלי: 6/10