צל ועצם – עונה 1 – נטפליקס

"צל ועצם" היא סדרת פנטזיה חדשה מבית נטפליקס המבוססת על טרילוגיית ספרי "גרישה" והרומן בשני כרכים "שישה עורבים" מאת הסופרת האמריקאית-ישראלית, לי ברדוגו.

תקציר העלילה

עלילת "צל ועצם" מתרחשת בממלכת "ראבקה", ממלכה דמיונית ששואבת השראה מאימפריית הצארים הרוסית. הממלכה שסועה במלחמות, וחצויה בין מערב למזרח על ידי קפל הצל, מעיין ענן שחור ענק, בתוכו חיים יצורים המכונים וולקרה. לחלק מהאנשים בעולם של "צל ועצם" יש כוחות קסם והם מכונים "גרישה". בעת הגעה לגיל בגרות כל נער ונערה נבחנים במבחן, שמטרתו לבחון אם הם גרישה. במידה והם עוברים את המבחן הם נלקחים לחיות בארמון וללמוד לשלוט בכוחות שלהם.
רוב התושבים ה"רגילים", לא ממש אוהבים את הגרישות, הרבה בגלל הפחד מהכוחות שלהם וגם בגלל שגרישה היה אחראי ליצירת הקפל.

קפל הצל

אלינה סטארקוב היא קרטוגרפית (מייצרת מפות) יתומה. כשהיא מצטרפת להפלגה דרך קפל הצל, על מנת לא להיפרד מחבר ילדותה, מאל, הם מותקפים בידי הוולקרה. אלינה משחררת כוח אדיר, המציל אותם. בכך מתגלה שהיא בעצם גרישה עוצמתית במיוחד, שלא הרבה האמינו שהיא קיימת. אלינה היא "מזמנת השמש".
אלינה מופרדת שוב ממאל ונלקחת לארמון, שם היא לראשונה זוכה לחיי מותרות ולומדת על תפקידה. הכוח של אלינה יכול יום אחד להעלים את הקפל, אך בידיים הלא נכונות הוא יכול גם לשמש למטרות זדוניות.
בינתיים, בצד השני הקפל מתארגנת חבורה של פושעים כריזמטיים, המקבלים על עצמם משימה לחטוף את אלינה תמורת סכום דמיוני, אשר ישנה את חייהם.

חבורת הפושעים הכריזמטית

ניגשתי לסדרה עם ציפיות גדולות, למרות שז'אנר הפנטזיה הוא האהוב עלי, לרוב הוא נוטה לאכזב ולייצר כותרים בינוניים בזה אחר זה. כנראה שהתקווה שלי ל"משחקי הכס" הבאה עיוורה אותי וגרמה לי לפספס לא מעט רמזים מטרימים, שיכלו להוריד את רמת הציפיות שלי. למשל הטריילר, הלא ממש משכנע, או העבודה שהסדרה מקוטלגת ב"סדרת נוער". אני האחרון שיש לו בעיה עם כותרי פנטזיה ילדותיים, אני דווקא מאוד נהנה מהתמימות הזו כשזה עשוי טוב, כמו ב"הקריסטל האפל: עידן המרד", או "חומריו האפלים", או אפילו ב"מכתב למלך", שהיה מהנה וחביב.

אלינה, מגולמת על ידי ג'סי מאי לי

הבעיה במונח סדרות לנוער היא בכך שלרוב המשמעות של זה היא דמויות בגיל ההתבגרות, מלאות בהורמונים ועלילות, שעוסקות סביב מערכות יחסים והתאהבות, במילים אחרות סאגת "דמדומים".

אז בואו נתחיל הפעם מהשורה התחתונה, "משחקי הכס" זה לא, ממש לא. עכשיו כשהוצאתי את זה מהמערכת, אפשר לדון במה "צל ועצם" היא כן.

העולם הפנטזיה של הסדרה

פנטזיה מהסוג הזה בנויה על עולמות רחבי יריעה, שלרוב כוללים יצורים קסומים, גזעים מעניינים, לוחמים אגדיים וכוחות קסם. עולמות אלה, לא פעם, קיבלו השראה מההיסטוריה האנושית. ב"צל ועצם" ישנה השאלת השראה מהאימפריה הרוסית, המתבטאת בשמות המקומות, הביגוד עם כובעי הצמר והמדים המכופתרים, בנוסף לכמה מושגים ושמות, שהם בעלי השפעה ברורה מהתרבות הרוסית. שימוש בתרבות זו בסדרת פנטזיה אמריקאית היה בהחלט דבר מרענן. לסופרת, לי, יש שורשים רוסיים מהצד של אימא, כך שאני מניח שההשראה הגיעה משם.

אנשי ה"גרישה" בעלי כוחות הקסם

העולם של "צל ועצם" הוא בהחלט רחב, עם כמה סוגים של עמים, קונפליקטים ותרבויות. מה שלי היה מאוד חסר בסדרה זו היה הצגה יותר מסודרת של העולם. הקדמה כמו של "שר הטבעות", או המפות הברורות של "משחקי הכס", הן אולי דרכי הסבר פשטניות בקרב חובבי הקולנוע המודרני, שנוטה לאתגר את הצופה על ידי עריכה שמשאירה לנו לנחש היכן ובאיזה תקופה אנחנו נמצאים (כמו ב"המכשף"). יחד עם זאת, כשמייצרים עולם פנטזיה רחב, אקספוזיציה המציגה את העולם מקלה להבין את הקרקע של הסיפור. כך שאני מצאתי את האקספוזיציה וההסברים על העולם של "צל ועצם" מעט רזים ומפוזרים מידי.

מוטיבים של סדרת נוער

חלק ה"סדרה לנוער" התבטא במספר אופנים בסדרה. מערכת היחסים בין אלינה ומאל הייתה אובר רגשנית, המבטים הארוכים וכל סצנות ה-"יתנשקו או לא יתנשקו" היו מעיקים. כשאלינה מגיעה לארמון, יש כמה פרקים שהזכירו סרטי נסיכות למיניהן.

אלינה בארמון עם העוזרת שלה שהכוח שלה הוא "חייטת"

דוגמה שלישית קשורה בגנרל קירגין, גרישה חזק במיוחד בעל יכולת שליטה בצללים, שאחד מאבותיו הוא האחראי על יצירת הקפל. קירגין מנסה למצוא את הדרך לכפר על כך. גם יחסיו עם אלינה, צועקים סדרת נוער בסגנון של "התלמידה החדשה ומערכת היחסים שלה עם המרצה החתיך".

גנרל קירגין ואלינה

יכול להיות שהייתי יכול לקבל את כל הרומנטיות בני הנוער הזו, אם זה לא היה מלווה במשחק תיאטרלי, אובר דרמטיות ומחסור בכריזמה אצל רוב הדמויות הראשיות. לג'סי מאי לי, שמגלמת את אלינה, כנראה מגיעה הנחה בנושא היעדר הכריזמה, מכיוון שהרעיון של דמותה זה להיות פשוטה וחמודה, שנקלעה לסיטואציה הרת הגורל הזו בלית ברירה.

מאל, חבר הילדות של אלינה מאז ימי בית היתומים

דמויות המשנה והחלקים המוצלחים

כשמתרחקים מקו העלילה הראשי ומהדמויות של אלינה, מאל וגנרל קירגין, הסדרה כוללת מספר דמויות מעניינות בהרבה. למשל חבורת השודדים, שיוצאת למשימה לחטוף את אלינה, כוללת את המנהיג, שתמיד יש לו תכנית, ופרצוף זועף במיוחד, קאז, יחד איתו האקדוחן השחצן, אך בעל הקבלות, ג'ספר, והמתנקשת הקטלנית, אינג'. שלושת הדמויות האלה, אחראיות כמעט באופן בלעדי לחלקים המשעשעים של העונה. יש מספר פעולות שוד שהחבורה הזו מבצעת. הסיקוונסים הללו מרגישים כמו ז'אנר בתוך ז'אנר, כלומר פריצה ותחבולות בתוך סדרת הפנטזיה. כך שהחבורה אחראית על רוב קטעי האתנחתא בסדרה.

ג'ספר, אינג' וקאז

שתי דמויות כיפיות נוספות בסדרה, אלה הן הדמויות של נינה ומתיאס. נינה היא גרישה הנלכדת בידי חיילים של ה-Fjerdans, האויבים המושבעים של הגרישה. בין השניים מתפתחת מערכת יחסים, מעניינת, שכוללת גם הומור, וגם מסר על קבלת השונה ועל כך שאנחנו לא חייבים לקבל את כל הרעיונות, שהחברה והתרבות, בה גדלנו הטמיעה בנו, אלא יש לנו זכות גם לחשוב ולהבין מה טוב בשביל עצמינו.

מתיאס ונינה

מבחינה ויזואלית הסדרה מרגישה מושקעת, למשל התפאורות והביגוד, או האפקטים והצילום, יחד עם זאת, אין כאן משהו שלא ראינו קודם, ואין כאן התעלות כלשהי מעל הנורמה המקובלת בשנים האחרונות. קטעי האקשן הלא רבים, מבוימים בצורה טובה ומצליחים להרגיש אותנטיים.

אחרי התחלה מעט מגמגמת בחלק השני של העונה, "צל ועצם" מציגה מגמת שיפור וכן מצליחה לעלות את רמת העניין והאינטנסיביות.

הרף הגבוה של "משחקי הכס"

"משחקי הכס" קבעה רף גבוה וקשה לז'אנר הפנטזיה, זה גורם לכך שכל סדרה בז'אנר מושוות מולה וגם שנקודות הדמיון הופכות להיות מאוד בולטות. דוגמה לשתי נקודות כאלה שאני הבחנתי בהן, זה קודם כל דמותו של גנרל קירגין, שהזכיר לי רבות את דמותו של ג'יימי לאניסטר, הרבה גם בהבעות פנים ודרך המשחק,

גנרל קירגין, ה"ג'יימי לאניסטר" של "צל ועצם"

הנקודה השנייה היא הניסיון של לקדם כמה קווי עלילה במקביל. אז כמובן ש"משחקי הכס" לא המציאה את עניין העלילות המרובות שמתקדמות במקביל, אבל זה לגמרי הפך להיות לסימן היכר.

אין ספק שההשוואה ההוגנת יותר עבור הסדרה היא מול "חומריו האפלים", אך גם שם ידה של "צל ועצם" יוצאת על התחתונה. העולם של "חומריו האפלים" מעניין יותר, הוויזואליות מקורית ומרשימה יותר והשחקנים הראשיים כריזמטיים יותר.

סיכום

אלינה ומאל

לסיכום "צל ועצם" הינה סדרת פנטזיה מושקעת לנוער, שיתכן ששפטתי מעט לחומרה. הסדרה מציגה עולם רחב ומעניין, גם אם היא אינה עושה עבודה טובה במיוחד בלהציג את אותו העולם בצורה מסודרת. סיפור העלילה הראשי הוא דיי קלאסי לז'אנר, והוא מגובה במספר עלילות משנה, שלא פעם מעניינות יותר מקו העלילה הראשי. המשחק נטה מעט לתיאטרליות של בני נוער.
בצד החיובי הייתה כתיבה דמויות משנה טובה, וויזואליות מוקפדת, ושיפור ניכר בעניין והקצב בחלק השני של העונה.

באיזשהו מקום הסדרה נפלה קצת באמצע בין שני קצוות של פנטזיה, שאני נהנה מהם. מצד אחד זו לא פנטזיה בוגרת ואכזרית כמו "משחקי הכס" ואילו מהצד השני, זו גם לא אגדה ילדותית וקסומה כמו "הקריסטל האפל: עידן המרד" או "חומריו האפלים".

שורה תחתונה, אחרי שמתגברים על הרומן המעט דביק והמשחק התיאטרלי, הסדרה כן מצליחה להיות מהנה ולספק אסקפיזם אל עולם פנטזיה מעניין נוסף.
הציון שלי: 6.5/10.

כתיבת תגובה