AVReviews

בכתבה הראשונה בסדרת הכתבות שלנו בנושא ״מחשב מול סטרימר״ תיארנו את השתלשלות העניינים בשוק הוידאו ואת סיפורו של ה-HTPC, בכתבה השנייה בסדרה נסקור את המצב בשוק האודיו ונראה שיש קווים מקבילים רבים.

הג׳ונגל שהלך פה לפני עידן ה-Spotify

אז כמו שוק הוידאו, שוק האודיו הדיגיטלי החל את דרכו עם קבצי ה-MP3 וההורדות הלא חוקיות שלהם. למעשה שוק הורדות המוזיקה היה קיים שנים לפני הורדות הסרטים והסדרות, מכיוון שהקבצים קטנים בהרבה והיה ניתן להוריד אותם גם לפני מהפכת האינטרנט המהיר בעל הפס הרחב.

צרכנים בכל העולם התרגלו לצרוך את המוזיקה שלהם באמצעות קבצים דיגיטליים, והתעשייה שניסתה להילחם בתופעת הפיראטיות, הבינה בסופו של דבר, שהם צריכים להציע אלטרנטיבה חוקית ונוחה. חנויות כמו iTunes של Apple היו הסממן הראשון של המהפכה ולפני מספר שנים שירותי הזרמת המוזיקה פרצו לחיינו. כיום לא צריך להוריד כלום, תמורת דמי שימוש חודשיים אתם יכולים לקבל את כל המוזיקה שבעולם, על גבי האינטרנט, בממשקים נוחים שמציעים גם מידע על האומן, אפשרויות ליצור רשימות השמעה, לשתף שירים שאהבתם ואפילו אפשרויות לקבל המלצות מותאמות אישית למוזיקה על פי טעמכם.

שירותי הזרמת המוזיקה כיום

בשנים האחרונות שוק שירותי הזרמת האודיו קפץ מדרגה נוספת, נוספו מתחרים נוספים כמו אמזון או Yandex, איכות הסאונד השתפרה ומגוון מסלולי התשלום התרחב, כך שכיום ניתן לקבל מוזיקה בכל איכות שתרצו והמסלולים מאפשרים ליהנות ממוזיקה גם תמורת מחירים נמוכים של 20 ש״ח בחודש ואף פחות. ישנם אפילו מסלולים חינמיים בחלק מהשירותים שכוללים הגבלות ופרסומות.

כמו בשוק הוידאו, גם בשוק המוזיקה, אני לא רואה יותר שום צורך להתעסק עם הורדות ולעבור על החוק. למעשה המצב בשוק הזרמת האודיו הוא עדיף בהרבה משוק הזרמת הוידאו, מכיוון שכמות התכנים הבלעדיים היא נמוכה ורוב מוחלט של המוזיקה זמין בכל שירות הזרמה שתבחרו. כך שהמוזיקה הספציפית שאתם אוהבים כמעט ואינה מהווה שיקול בבחירת השירות שמתאים לכם. בשוק הוידאו לעומת זאת יש המון תכנים בלעדיים, שתוכלו לקבל רק בשירות ספציפי.

מצב שוק סטרימרים של אודיו

טוב, אז כעת נותרה השאלה איך להזרים את כל הטוב הזה אל מערכת הסטריאו שלכם. שוק מזרימי האודיו נמצא בנקודה פחות מתקדמת משוק שירותי ההזרמה, יש המון חברות בכל מיני טווחי מחירים, אין סטנדרטים קבועים, ושוק מערכות ההפעלה מבוזר מאוד.

אני חושב שהשוק נמצא לפני התכנסות לכמה קבוצות, מכיוון שמאוד קשה לתחזק את כל התוכנות הללו, לאט לאט נוצרים שיתופי פעולה. אחת הדוגמאות לכך היא המערכת BluOS ששייכת לחברת Bluesound ותוכלו למצוא אותה בסטרימר הפופולרי Bluesound Node. החברה שייכת לקונצרן של NAD ולכן תוכלו למצוא את מערכת ההפעלה הזו גם במוצרים של NAD (למשל ה-NAD M33) ולאחרונה הם התרחבו לחברות נוספות. דוגמה מעט פחות מוצלחת היא האפליקציה DTS PlayFI, שתוכלו למצוא במכשירים של Audiolab, ברסיברים של Anthem ועוד.

יחד עם זאת, עדיין קיימות מערכות ותוכנות רבות בשוק, ולא פשוט מבלי להתנסות בהן לדעת מראש אם המערכת תהיה נוחה לשימוש ותעבוד בצורה יציבה.

ישנן חברות שבחרו פשוט לא לממש אפליקציה משלהן, אלא לתמוך בפרוטוקול כמו uPnP ואז תוכנות צד שלישי כמו למשל mConnect יכולות להזרים אליהן את המוזיקה. מהניסיון המועט שלי עם תוכנה זו, מידת הנוחות והיציבות שלה, אינה מספקת. היא עושה את העבודה, אבל לא מהווה פתרון אידיאלי מבחנתי.

לא רק מבחינת מערכת ההפעלה והתוכנה יש ביזור רב, אלא גם מבחינת הכניסות והיציאות. למשל לסטרימרים רבים אין יציאת USB, ומכיוון שזו הכניסה היחידה בממיר שלי, ה-Ayre QB-9 DSD, הם מיד נפסלו מבחינתי.

בעיתיות נוספת בשוק הסטרימרים של האודיו היא הזמינות והמבחר שלהם בארץ. אם מחפשים סטרימר בעל יציאת USB, אין ממש מלאי, כלומר לא ניתן לקבל לבדיקה לבית (נושא שהתייחסתי אליו בכתבה ״האם כדאי לקנות ממיר יד שנייה?״) כך שזה דיי שקול להזמנה מחו״ל, רק שאז המבחר גדול יותר.

Spotify Connect ו-Tidal Connect

שירות ההזרמה של Spotify הוא השירות הפופולרי בעולם ולפני מספר שנים הם החליטו שהם לא מוכנים להיות נתונים לחסדים של מפתחי תוכנות האודיו השונות. חברת Spotify רצתה להבטיח שכל המשתמשים שלהם יקבלו את אותה החוויה ושהחוויה תהיה בשליטה מלאה של Spotify. לכן הם המציאו את פרוטוקול ה-Spotify Connect וקבעו שזו הדרך היחידה להתממשק עם השירות שלהם. בפועל מה שזה אומר שמכשיר הניגון צריך לממש את הפרוטוקול, ואז מהאפליקציה של Spotify ניתן להזרים את המוזיקה ישירות אל הנגן, בלי לעבור בשום ממשק אחר בדרך.

באוקטובר 2020 גם שירות Tidal השיק פרוטוקול דומה בשם Tidal Connect, רק שבנתיים הרבה פחות יצרנים ממשו אותו, כך שאם מעוניינים במכשיר התומך ב-Tidal Connect זה מאוד מצמצם את האפשרויות.

השם החם בשוק האודיופילי – Roon

הסיפור של חברת Roon הוא סיפור מיוחד במינו, מדובר על חברה קטנה שמייצרת מוצר יקר הפונה לאודיופילים ולמרות זאת היא הצליחה לשנות ולהשפיע עמוקות על כל תעשיית האודיו. ממכשירים זולים ועד ליקרים ביותר, כל עוד יש להם רכיב דיגיטלי, כולם שואפים לקבל את תו התקן Roon Ready.

תוכלו לקרוא עוד על Roon בכתבה שהכנו עליהם, אבל בשתי מילים זו תוכנה שמארגנת את קבצי השירים המקומיים שלכם, בנוסף היא מתממשקת עם שירותי Tidal ו-Qobuz (עליהם עליכם להירשם בנפרד) ואז היא מציגה ממשק אחיד ומתקדם המאפשר לכם לחפש ולשמוע מוזיקה. בנוסף התכנה מציגה בצורה ברורה את כל הרכיבים שלכם בשרשרת הדיגיטלית (כל עוד הם Roon Ready) ואז היא יכולה להציג בדיוק מה האיכות של הקובץ בכל נקודה.

שימו לב, על מנת שתוכלו להשתמש ב-Roon, סטרימר שהוא Roon Ready בלבד לא יספיק לכם ואתם צריכים להתקין איפשהו Roon Core. האפשרויות הן מחשב או כונני NAS שתומכים בכך.

מגברי ה-All In One, גרסת האודיו של ה-Smart TV

כמו שה-Smart TV הפך את הסטרימרים של הוידאו לדיי מיותרים כיום, בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מגברי All In One, כלומר מגברים שכוללים ממיר וסטרימר מובנים. ההבדל בין עולם הטלוויזיות למגברים הוא בכך שבעוד ה-Smart TV תפס את כל נתח השוק של הטלוויזיות, במגברים, בייחוד בשוק ההיי-אנד, לא מעט צרכנים עדיין יעדיפו לרכוש מגבר ללא סטרימר וממיר. אחת הסיבות לכך היא שבניגוד לטלוויזיה, שם הפורמטים והרזולוציות מתחלפות כל כמה שנים, מגבר סטריאו איכותי יכול להחזיק שנים על גבי שנים ולכן רכישה של מגבר ללא יכולת ניגון, מבטיח את כך שהמוצר יהיה רלוונטי, לא חשוב איזה תמורות ושינויים יתרחשו בשוק ניגון המוזיקה.

יחד עם זאת בשוק הביניים ובחלק משוק ההי-אנד, מכשירי ה-All In One מהוויים תמורה אדירה למחיר, הם תופסים הרבה פחות מקום ולרוב ניתן לשלוט גם במגבר וגם בהזרמה באמצעות אפליקציה אחת, כך שזה תורם לחוויית שליטה מודרנית וקלה.

סיכום

לתחושתי מצב שוק הסטרימרים לאודיו עדיין לא יציב מספיק וכולל המון ביזור ויותר מידי אפשרויות. בניגוד למצב בשוק הסטרימרים של הוידאו, שם ישנם שחקנים מרכזיים ויציבים. זה ממש לא אומר שאין סטרימרים מעולים, אך לא פשוט להמליץ על סטרימר אודיו בעיניים עצומות באותה מידה שניתן להמליץ על ה-Apple TV 4K למשל.