AVReviews

בגיל 40 ולאחר תהליך בנייה ושדרוג שנמשך כ-5 שנים, אני מרגיש כעת שהגעתי לנקודת עצירה ראויה במסע אל עבר מערכת החלומות שלי בתחום הסטריאו. בכתבה זו אשתף אתכם במה למדתי תוך כדי התהליך.

הקדמה

האהבה למוזיקה ובהמשך גם לקולנוע הייתה חלק גדול ממני מאז שנות ההתבגרות המוקדמות שלי. המינון בין מוזיקה לקולנוע עבר שלל שינוים, כך כמובן גם הטעם המוזיקלי. לפני כ-15 שנה נכנסתי לראשונה לתחום הקולנוע הביתי עם רכישה של מערכת קולנוע צנועה. באותן שנים הקולנוע הביתי היה בשיאו ומערכות ה-5.1 היו הנפוצות ביותר.

החל מאותה תקופה תחום ציוד הקולנוע הביתי והסטריאו הפכו לתחום העניין העיקרי שלי. זה התבטא בקריאה אינסופית של סקירות, מאמרים ופוסטים בפורומים שונים. דיי מההתחלה החלום היה להגיע למערכת יוקרתית, כמובן שבהתחלה האמצעים היו מאוד צנועים ועם הזמן גם מידת ההבנה לגבי מה זה ״מערכת חלומות יוקרתית״ השתנתה והתגבשה. ב-5 ומשהו השנים האחרונות מידת העניין שלי בתחום הקולנוע הביתי הלכה וירדה בהתמדה והוחלפה בתשוקה הולכת וגוברת כלפי עולם הסטריאו. רכשתי מגבר סטריאו משולב, הפרדתי בין מערכת הקולנוע הביתי לסטריאו ומשם עברתי מסע שדרוגים.

כעת עם שדרוג הפטיפון ל-SME Model 12 MK2, אני מרגיש שכל רכיב במערכת שלי הוא רכיב שמתאים לי, כזה שמרגש אותי ומהווה הגשמת חלום וכמובן שסך הרכיבים מתחברים יחד לכדי תוצאה, שמספקת אותי ביותר. זו הסיבה שבחרתי לעצור רגע ולסכם את התהליך.

בכתבה זו אתייחס אך ורק אל מערכת הסטריאו ואחלוק אתכם בקצרה תובנות שלמדתי תוך כדי התהליך. על חלק גדול מהנושאים שמוזכרים בכתבה זו כתבתי כבר בעבר (בחלק מהמקרים בהרחבה), כך שכמובן אפנה גם לכתבות המתאימות.

תאור מלא יותר של התהליך שעברתי והמערכות השונות שהיו לי, תוכלו לראות בכתבה: ״המסע אל מערכת אולטרה הייאנד רצוף מציאות״.

מערכת החלומות שלי – כרגע

רמקולים: YG Acoustics Carmel 2
מגבר משולב: Nagra Classic Int
סטרימר: Lumin U2 Mini
ממיר: MSB Technology Discrete DAC
פטיפון: SME Model 12A MK II עם זרוע 309 וראש MC מדגם Phasemation PP-200
קדם מגבר פונו: Nagra VPS
עבור ניגון CD: נגן בלוריי Oppo 103
שרת מוזיקה: מחשב עם SSD חיצוני המריץ Roon Core
כבלים: 
כבל USB בין ה-Lumin U2 Mini לממיר: Nordost Blue Heaven
כבל XLR בין הממיר למגבר: Nordost Blue Heaven
כבל RCA-פונו בין הפטיפון לפונו: + Nordost Blue Heaven Tonearm Cable
כבל RCA בין הפונו למגבר: Nordost Blue Heaven
כבל קואקסיאלי בין ה-Oppo והממיר: Boaacoustics Blackberry
כבלי רמקולים: Nordost Blue Heaven
סטנד: Quadraspire Q4Evo
חשמל:
כבלי חשמל עבור המגבר, הממיר והסטרימר: Nordost Blue Heaven
מפצל חשמל: QBASE QB8 Mark II
כבל חשמל עבור המפצל: Nordost Red Dawn

מערכת אודיו אישי:
אוזניות: Stax SR-009S
מגבר אוזניות: Stax SRM-D50
ממיר: Ayre QB-9 DSD

חשיבות ההתאמה של רמקולים לחלל ההאזנה

התייחסתי לנושא זה בסקירה המיוחדת שעשיתי לרמקולי YG Acoustics Carmel 2 שלי, לציון שלוש שנים עם הרמקולים.

כשנכנסים אל תחום האודיו, מבקרים בחנויות מתמחות, או תערוכות, קל מאוד להימשך אל הרמקולים הענקיים, שמושכים את העיין ומייצרים סאונד גדול ועוצמתי. חשוב לזכור שלרוב רמקולים גדולים מיועדים לחללי האזנה גדולים והצבה של רמקול גדול בחלל קטן יותר, כמו סלון ישראלי ממוצע, בו רובינו מציבים את מערכת הסטריאו שלנו, עלול להסתיים במפח נפש. רמקול גדול מידי יכול להדגיש את הבעיות האקוסטיות של החלל, לגרום לעודף בס ותופעות שליליות נוספות. בנוסף, לא פעם רמקולים גדולים דורשים הגברה עוצמתית בשביל להוציא מהם את המיטב, אם כי זה בהחלט תלוי ברמקול הספציפי (בעכבה והנצילות שלו).

ההמלצה שלי היא לא להתפתות לרמקולים ענקיים, אלא לחפש רמקול שמצד אחד ימלא את החלל שלכם בקלות ונינוחות, אך לא ״יפוצץ״ את החלל בסאונד מהצד השני. על הדרך אם תבחרו ברמקול קטן יותר תוכלו גם לקבל יותר תמורת הכסף שלכם, כלומר לקבל רמקול קטן יותר אך איכותי יותר, ביחס לרמקול גדול באותו התקציב.

לרמקולי לא גדולים מידי יש גם יתרונות אסתטיים ברורים, הם פחות משתלטים על המרחב וקל יותר לשלב אותם בחלל מגורים משותף.

להתחיל מרמקול או ממקור

אחד הוויכוחים הנצחיים בקרב האודיופילים, או חובבי הסאונד, הוא מה חשוב יותר, המקור או הרמקול? ובכן מי שמכוון אל מערכת הייאנד, בסופו של דבר יגיע להבנה שסך חלקי המערכת והשילוב בינהם הוא מה שחשוב. זו דרך אחרת להגיד שהכל חשוב, אבל השאלה היא ממה להתחיל?

מי שמצדד בגישה שהמקור הוא החשוב ביותר, יטען שכל שאר המערכת רק מגבירה ומעבירה את מה שהמקור מוציא, כך שאם המקור אינו איכותי, כל שאר המערכת רק תגביר ותדגיש את זה. לעומת זאת, מי שמצדד בכך שהרמקולים הם החשובים ביותר יטען שזהו הרכיב בעל ההשפעה הגדולה ביותר על איכות הסאונד במערכת ולכן כדי להתחיל ממנו.

המהלך שאני עשיתי היה להתחיל מהרמקולים, ואפילו עם מגבר ביניים-כניסה ומקור דיגיטלי פשוט כמו ה-Bluesound Node 2i, השינוי שהתחולל במערכת שלי היה אדיר. כמובן שלשדרוגים שביצעתי בהמשך הייתה השפעה מורגשת, אך עדיין המהלך המשמעותי והמשפיע ביותר מבחינתי היה שדרוג הרמקולים.

שום דבר באודיו הוא לא שחור או לבן באופן מוחלט. אם תשדרגו לרמקולים שדורשים הגברה איכותית, או כאלה שהמגבר הנוכחי שלכם פשוט לא סוחב, כמובן שהתוצאה יכולה להיות מאכזבת.

שדרוג הדרגתי ומאוזן או בקפיצות

מערכת שמתפקדת באופן אופטימלי היא מערכת מאוזנת, שהרכיבים בה הם בערך באותה רמה ומאפשרים ניצול טוב של כל אחד מרכבי המערכת. המקור מספיק איכותי, בשביל להראות את היכולות של המגבר, המגבר מצליח להניע באופן נינוח את הרמקולים וכו.

כאן נשאלת השאלה, בהנחה שאתם רוצים להגיע אל מערכת הייאנד כיצד נכון לשדרג את המערכת, בכל פעם להעלות את הרמה של כל המערכת במעט ולהשאיר אותה מאוזנת, או לבצע קפיצות משמעותיות ברכיב בודד?

שדרוגים קטנים יותר של המערכת כולה, יאפשרו לכם ליהנות ממערכת מאוזנת ו״הגיונית״ בכל שלב בתהליך שלכם, אבל מכיוון שאתם מפזרים את התקציב על פני מספר רכיבים, אתם מבצעים שדרוג ״קטן״ בכל אחד מהם. לכן תצטרכו כמה וכמה שדרוגים כאלה עד שתגיעו אל מערכת החלומות שלכם. כאן יש לזכור שלרוב שדרוגים כוללים מכירת ציוד בשוק היד שנייה, או ביצוע טרייד-אין. ברוב מוחלט של המקרים מדובר במכירה במחיר הפסד, כך שבכל שדרוג אתם תפסידו כסף.

כמובן שהדרך שלי לא הייתה חפה מטעויות, אך לאחר שדרוג הרמקולים שלי, שהיה קפיצה מאוד משמעותית מרמקול ביניים אל רמקול (אולטרה) הייאנד, ניסיתי לשדרג רק לרכיבים שהם רכיבי החלומות שלי. אומנם מדובר בהרבה מאוד כסף, אבל אם הכיוון הוא להגיע לרמות האלה, לשלם את הסכום פעם אחת ולא בכל פעם לשדרג ולאבד כסף, זה נכון יותר מבחינה כלכלית לטעמי.

אז גם כאן יש יתרונות וחסרונות לשתי הגישות, אני בחרתי בגישה של שדרוגים משמעותיים.

מחשבות על ציוד יד שנייה

על נושא זה כתבתי בעבר בכתבה: ״המסע אל מערכת אולטרה הייאנד רצוף מציאות״.

לא מעט ציוד אודיו מפתה מסתובב בלוחות השונים ברחבי הרשת. בנוסף, מגוון סוחרים וגם חנויות שמוכרות ציוד חדש ומקבלות ציוד יד שנייה בטרייד אין, מציעות שלל מציאות. אם הציוד הינו במצב טוב, ללא ספק מדובר בקיצור דרך משתלם במיוחד להגיע למערכת איכותית. ציוד יד שנייה יכול לעלות בין 30 ל-50 אחוז פחות ולעיתים עוד פחות מכך.

בחלק מהמקרים מדובר באנשים ששמרו טוב על הציוד ופשוט החליטו לשדרג, לשנות כיוון, או לגמרי לצאת מהתחום. לעומת זאת, במקרים אחרים יכול להיות שמדובר בקנייה של חתול בשק. במערכת שלי ישנם שלושה מוצרים שנרכשו ביד שנייה. למעשה בשלושת המקרים מדובר ברכישה מאותו היבואן, אורי יפה מהחנות ואולפן ההקלטות ״אבי יפה״. אורי ידע בדיוק מה עבר על המכשירים ולכן זו הייתה קנייה בטוחה ודרך מעולה לחסוך כסף ולקבל תמורה גבוהה.

המכשיר הראשון הוא קדם מגבר הפונו Nagra VPS, מכשיר שנחשב לאחד הטובים בעולם. זו גם דוגמה למציאה, מכשירים כאלה מגיעים ליד שנייה לעיתים דיי נדירות, לכן החלטתי ללכת על זה.

המכשיר השני הוא הממיר Ayre QB-9 DSD, ממיר דיי ישן שרכשתי בכלום כסף, פחות מרבע ממחירו כשהיה חדש. תחום הממירים והאודיו הדיגיטלי נחשב לתחום בו מכשירים מאבדים ערך מהר באופן יחסי, כביכול כיוון שבתחום הזה יש התפתחות טכנולוגית מהירה יותר. אני חושב שזה מאוד לא מדויק, אומנם ישנם פורמטים ״חדשים״, אך הם נמצאים בשוליים ורוב הזמן רוב המשתמשים מאזינים לאיכות CD ולא יותר. כך שעבור רוב הצרכנים ממיר ישן אך איכותי, יכול להיות מענה עדיף מאשר ממיר חדש פשוט יותר. אותו הממיר הוחלף אומנם בממיר החלומות שלי, ה-MSB Discrete DAC, אך ה-Ayre QB-9 DSD עדיין משמש אותי וכיום הוא מחובר אל מערכת האוזניות שלי, שמורכבת מאוזניות Stax SR-009S ומגבר אוזניות Stax SRM-D50.

האוזניות, Stax SR-009S, הן המוצר השלישי שלי שנרכש ביד שנייה. מדובר באוזניות שהיו דגם הדגל של חברת Stax היוקרתית. גם במקרה של הממיר וגם במקרה של האוזניות, קיבלתי אותם אלי לתקופת מבחן ארוכה, כך שיכולתי להתרשם מהתפקוד והביצועים שלהם טרם הרכישה, מה שכמובן עוזר בהפחתת הסיכון, אך כמובן לא תמיד מתאפשר ברכישת מוצרים מיד שנייה.

אז כפי שאתם רואים, מערכת החלומות שלי אכן מתובלת במספר מוצרי יד שנייה, שאפשרו לי לקבל תמורה גבוהה במחיר נגיש יותר.

כמובן שלא תמיד מדובר בהצלחות מסחררות, יצא לי גם ליפול על מגבר משולב, שנרכש מסוחר בלי אפשרות להאזין בביתי. בנוסף, כשהאזנתי אל המגבר אצלו הוא היה מחובר אל רמקולים נצילים במיוחד ובעלי אופי שונה בתכלית מהרמקולים שלי, כך שהוספתי טעות על טעות. התוצאה הייתה חוסר התאמה מוחלט לרמקולים שלי, הוצאה כספית מיותרת ותחושת אכזבה קשה.

כך שההמלצה שלי היא תבדקו טוב טוב את אמינות הסוחר ותנסו להתרשם מהמוצר באופן כמה שיותר דומה למערכת האישית שלכם (עד כמה שניתן). אין מתנות חינם בחיים וכל רכישה כזו היא מעט הימור, אך לעיתים לגמרי ניתן למצוא מציאות לגיטימיות ומשתלמות ביותר.

מגבר משולב או הגברה מופרדת

לנושא הזה התייחסתי בכתבה: ״המדריך המלא למגברים משולבים, או לב המערכת האודיופילית המודרנית״.

הגביע הקדוש של האודיופילים תמיד היה מערכת מופרדת, כזו שמורכבת מקדם מגבר אנלוגי ומגבר הספק, או שני מגברי מונו בלוק. רוב המערכות שתראו בתערוכות האודיו יהיו מערכות כאלה. אני בהחלט מסכים שבשביל להגיע לאיכות הסאונד הגבוהה ביותר זו הדרך הנכונה ללכת בה. יחד עם זאת, יש במערכת מופרדת לא מעט חסרונות, מלבד נושא המורכבות, הצורך בהרבה מקום ובעוד כבלים, הבעיה הגדולה ביותר היא בעיקר העלות הגבוהה. אצל רוב חברות ההגברה, סט של קדם מגבר ומגבר הספק יעלה כפול מהמגבר המשולב הטוב ביותר של אותה חברה.

מגוון המגברים המשולבים כיום הוא פשוט אדיר ובמחירים של עד מאה אלף שקל (ויש גם כמה יותר יקרים) הבחירה במגבר משולב היא ההגיונית ביותר לטעמי. למשל במקרה שלי, לו הייתי רוצה לשדרג את המגבר המשולב שלי, ה-Nagra Classic Int למערכת של קדם Nagra Classic Pre ו-Nagra Classic Amp, מדובר בסדר גודל של מחיר כפול.

כך שעבורי המגברים המשולבים המודרניים יכולים לספק תוצאה מצוינת ומהווים תמורה גבוהה בהרבה למחיר מאשר מערכת מופרדת. אל תבינו אותי לא נכון, לו לא היו לי שום מגבלות תקציב, בהחלט הייתי שוקל מערכת הגברה מופרדת, אך מדובר בסכומים גבוהים מידי בשבילי בשלב זה.

לרכוש הכל מחברה אחת או על פי התמחות

זהו נושא מעניין נוסף, מעבר לפן האסטתי של המערכת שבוודאות תראה טוב יותר כאשר כל המערכת מורכבת ממכשירים של אותה החברה, יש לכך לא מעט יתרונות נוספים. מערכת השייכת לחברה אחת, במיוחד אם מדובר באותה הסדרה, תהיה מותאמת באופן מושלם בין המכשירים השונים מבחינת רמות מתח ושאר פרמטרים. סביר מאוד להניח שמדובר גם במכשירים שנבחנו יחד וכוונו מבחינת הסאונד לנגן באופן אופטימלי יחד.

יש לא מעט חברות שיש להן ניסיון רב בלייצר מגוון מכשירים, למשל מגברים, ממירים, סטרימרים, קדם פונו ואולי אפילו רמקולים. יחד עם זאת, לא פעם חברות בוטיק מתמחות בתחום עיקרי אחד יותר מהשאר ולכן אם אתם רוצים את המכשיר הטוב ביותר בכל קטגוריה, ממש לא בטוח שכדאי שכולם יהיו של אותה החברה. הסיכון בללכת בדרך הזו היא חוסר התאמה מסוים בפרמטרים במקרה הגרוע, וסתם חוסר התאמה בגוון הסאונד במקרה הפחות גרוע.

אני בכל זאת בחרתי ללכת בכיוון של מוצרים מחברות המתמחות באותו סוג המוצר. למשל בתחום ההגברה וקדם הפונו בחרתי ב-Nagra השוויצרית. כשהחלטתי לרכוש ממיר חדש, למרות שחברת Nagra מייצרת ממיר פנטסטי, אותו שמעתי לא פעם והוא יכול היה להוות השלמה נהדרת להגברה שלי, בחרתי בסופו של דבר בממיר של חברת MSB האמריקאית. חברת MSB בעצמה מייצרת גם מגברים, אך מעל לכל ספק, מתמחה וידועה בעיקר בממירים שלהם.

גם הסטרימר שבחרתי הוא של חברה, שידועה בנגנים הדיגיטליים שלהם והתמיכה הנרחבת שלהם בכל שירות ופורמט, בחרתי בסטרימר Lumin U2 Mini.

חשיבות מוצרי אודיו משלימים כמו כבלים, סטנדים וטיפול בחשמל

לנושא זה התייחסתי בכתבה: ״3 מוצרי אודיו משלימים כדי לפנק את מערכת הסטריאו שלכם״

אין לי כל כוונה להיכנס לויכוח הסוער בדבר חשיבות הכבלים והסטנד. נדמה שזהו אחד הנושאים שגורמים לוויכוחים החמים ביותר בקרב האודיופילים. מצד אחד יש כאלה שבטוחים שמוצרים אלה מבדלים בין מערכת בינונית למצוינת ואחרים שמבחינתם כל חוט פשוט, שעומד בסטנדרטים הנלמדים בקורסי האלקטרוניקה, מספיק לגמרי גם בתור כבלי רמקולים וגם בתור כבלי חשמל. מגוון הדעות בדבר חשיבות הסטנד גם הוא נרחב.

דעתי האישית היא שמוצרים אלה הם מוצרים משלימים. לאחר שיש לכם מערכת איכותית, בהחלט ניתן להשלים אותה במוצרים אלה במחיר הגיוני ביחס לשווי המערכת, בין אם אתם מאמינים שרק כך תמצו את מלוא הפוטנציאל מהמערכת שלכם ובין אם מבחינתכם זהו פשוט סוג של ״פינוק״.

נוחות מול איכות

לנושא זה התייחסתי בכתבה: ״נוחות מול איכות באודיו ביתי״

זהו נושא מרתק עבורי ותמיד ניסיתי להגיע לחוויית שימוש נוחה במערכות שלי. מערכת שהיא לא נוחה לשימוש, תוביל לפחות שימוש וגם תמנע משאר בני הבית, שאולי הם פחות טכניים, להשתמש במערכת. מבין כל המערכות שהיו אצלי, בין אם לסקירה או בבעלותי, המערכות הנוחות ביותר היו מערכות All In One. ככל שמפרידים את המערכת ליותר ויותר רכיבים בהכרח חוויית השימוש הולכת והופכת להיות למסובכת יותר ומרתיעה יותר עבור משתמשים פחות טכניים. יחד עם זאת, מערכות מופרדות הן בעלות פוטנציאל לספק ביצועים טובים יותר, כך שיש כאן עניין של איזון סובייקטיבי בין נושא האיכות והנוחות.

נקודת הפתיחה של השימוש במערכת שלי היא מעט פחות נוחה, מכיוון שאת המגבר שלי יש צורך להדליק באופן ידני ולא ניתן לעשות זאת מרחוק. אך לאחר הדלקת המגבר, אותו אני תמיד דואג להשאיר על הכניסה אליה מחובר הממיר, ניתן מיד להתחיל להזרים מוזיקה אל הסטרימר, כך שמרגע זה חוויית הניגון היא פשוטה ונוחה. בווליום יש לשלוט דרך המגבר ואת זה ניתן לעשות באופן ידני, או דרך השלט. כך שבהחלט יש כאן הקרבה מסוימת של הנוחות, בטח ביחס למגבר all in one, שמאפשר לעשות הכל דרך אפליקציה, אך באופן סובייקטיבי, אני מרוצה מהיחס בין האיכות לנוחות במערכת שלי.

מדד משמעותי נוסף של נוחות שימוש במערכת מודרנית הוא מידת הנוחות של אפליקציית הניגון וכאן בחרתי ב-Roon, לשם כך משמש אותי מחשב עם כונן SSD חיצוני המריץ Roon Core, ממנו אני מזרים אל סטרימר ה-Lumin U2 Mini.

כשאני רוצה לנגן תקליטים החווייה בהחלט מורכבת יותר וכוללת העברת כניסה במגבר והדלקת הפונו, אך בנושא התקליטים בכל מקרה מדובר בתהליך ידני ולא נוח, כך שאני לא רואה בעיה בפעולות נוספות אלה.

אנלוג מול דיגיטל – האם שווה להכנס אל עולם הפטיפונים?

לנושא זה התייחסתי בכתבה: ״Nottingham Analogue Interspace Junior – פרידה מהפטיפון הראשון שלי״

אני לא חושב שצריך לבחור באחד על פני השני, כיוון שלכל אחד מהם יש את היתרונות שלו. כשאני אומר דיגיטל, אני מתייחס בעיקר אל שירותי ההזרמה. שירותים אלה פותחים בפני המאזין אינסוף יכולות לגילוי מוזיקה חדשה, הם נוחים ומהירים לגישה. תקליטים לעומתם הם בעלי ערך נוסטלגי ואומנותי, להאזין לתקליט זהו אקט טקסי מספק במיוחד. כך שאני לחלוטין אוהב את השילוב של שני התחומים ומרגיש שהשילוב הוא שמעניק לי את חוויית המוזיקה המלאה ביותר.

למה לא CD אתם שואלים? אין לי שום בעיה עם CD, זהו פורמט מצויין שלטעמי נשמע משמעותית טוב יותר משירותי ההזרמה. מבין הפורמטים הפיזיים אני באופן אישי מעדיף תקליט, פשוט בגלל שהערך האומנותי והתחושה שהם מעניקים לי מספקת אותי יותר. כשאני רוצה לרכוש אלבום כלשהו והוא אינו זמין בתקליט, אני כן רוכש אותו על גבי CD.

מה הלאה?

חובבי האודיו שנמצאים בתחום הזה מספר שנים מכירים את התחושה הזו של תמיד לרצות את הדבר הבא. לרוב זו אינה תחושה נעימה, מכיוון שהיא מפריעה ליהנות מהמערכת הנוכחית וחשוב מכך, ליהנות מהמוזיקה, שזו הסיבה האמיתית לרכישה של מערכת איכותית מלכתחילה.

אז בשלב זה אני לוקח נשימה ארוכה ובוחר לעצור לרגע וליהנות מהמערכת שלי, שנבנתה במשך השנים האחרונות. על מנת להשתדרג עוד מכאן יש כבר צורך בהוצאה כספית מאוד גבוהה וכרגע זה לא נכון עבורי להמשיך ולהוציא כספים על התחביב הזה. אפשרויות השקעה נוספות הן בתחום האקוסטי, שזה מאתגר בחלל מגורים, אך אולי אגיע לכך מתישהו.

סיכום

בכתבה זו ניסיתי לסכם בקצרה את הנושאים הרבים שהעסיקו אותי במהלך חמשת השנים האחרונות מאז שרכשתי מערכת סטריאו ראשונה, ואת הדרך שעברתי עד להגעה למערכת החלומות שלי.

שתפו אותנו האם אתם מרגישים שאתם הגעתם אל מערכת החלומות שלכם? ספרו לנו על הדרך וכמה זמן לקח לכם. אם עדיין לא הגעתם למערכת החלומות, שתפו אותנו בתוכנית שלכם להגיע לשם.