AVReviews

בכתבה זו אחווה את דעתי בנושא נוחות מול איכות באודיו הביתי. אגדיר מהי לטעמי חוויית שימוש נוחה? האם אפשר גם איכותי וגם נוח? ולמה שמישהו יבחר בפתרון פחות נוח?

לפני שנתחיל אציין ששני הנושאים, נוחות ואיכות הם סובייקטיבים, ולכן הרבה מהנאמר כאן הוא דעתי האישית בלבד ומבוסס על הניסיון האישי שלי.

במה מתבטאת נוחות באודיו?

בחלק זה אגדיר שני מדדים למהי נוחות באודיו עבורי.

ריבוי מכשירים פוגם בנוחות

מבחינתי, ככל שיש יותר מכשירים במערכת הסטריאו שלכם זה פוגם בנוחות. למה בעצם? טוב נתחיל מכמות הכבלים, הרבה מכשירים אומר שיש הרבה כבלים, לעיתים רק להבין איזה כבל הולך לאן יכול להיות בעייתי.

חוסר הנוחות השני הוא במקרה של תקלה, הדלקתם הכל ואין סאונד? עכשיו מתחילים לבדוק הגדרות של כל מכשיר וחיבור של כל כבל עד שמבינים מהו גורם הבעיה.

חוסר הנוחות השלישי הוא תפעול מכשירים רבים, למשל בשביל לשמוע מקור דיגיטלי, אתם צריכים להעביר את הממיר שלכם לכניסה נכונה בנוסף למגבר או הקדם מגבר שלכם. זה הגיוני וברור לכל חובב אודיו, אבל מה עם כל שאר דיירי הבית? כשמאזינים לפטיפון האם צריך להדליק את הממיר? זו דוגמה לשאלה שעלולה לסבך את דיירי הבית האחרים, שלרוב יבחרו שלא להשתמש בפטיפון בעצמם מלכתחילה.

חוויית שליטה במכשיר בודד

מעבר לריבוי המכשירים, נושא הנוחות קשור גם לתפעול של כל מכשיר ומכשיר. שאלות כמו האם יש למכשיר אפליקציית שליטה נוחה? או האם יש למכשיר שלט ברור? יכולות לקבוע את מידת הנוחות.

לטעמי חוויית השליטה הטובה ביותר כיום היא במכשירי All In One, דוגמת ה-Naim Uniti Nova, שהיה בבעלותי. זהו מגבר משולב, שכולל גם ממיר וגם סטרימר. כשהמכשיר נמצא במצב Stand By, ניתן פשוט להתחיל להזרים אליו והוא ידלק בעצמו (כמובן על הכניסה הנכונה).

גם אם למכשיר שבחרתם יש אפליקציית שליטה, לא כל האפליקציות נולדו שוות, חלקן נוחות יותר וחלקן פחות.

כאן המקום לציין שאם בחרתם במגבר אנלוגי, שאינו כולל אפליקציה, עדיין ניתן להגיע לחוויית שליטה דומה, אם תשלבו נגן כלשהו עם אפליקציה במערכת שלכם. לשם כך צריך שיהיה במגבר שלכם trigger in ובנגן הרשת שלכם trigger out. בצורה כזו ברגע שתדליקו את נגן הרשת, כלומר תתחילו להזרים אליו, הוא ישלח אות טריגר, שיפעיל את המגבר שלכם. מערכת הסטריאו הראשונה הרצינית שלי, שהייתה מבוססת על מגבר אנלוגי Musical Fidelity M6si ונגן הרשת Bluesound Node 2i, הייתה מחוברת בדיוק כך.

חוסר נוחות נוסף יכול להיגרם מאופי המכשיר, למשל מגברי מנורות, שזקוקים לזמן התחממות לפני שהם מתחילים לנגן, יכולים להיחשב לפחות נוחים. דוגמא נוספת לחוסר נוחות בשליטה במכשיר היא הפטיפון שלי, Nottingham Analogue Interspace Jr. לפטיפון הזה אין אף כפתור, הפעלת סיבוב הצלחת בו מתבצעת על ידי סיבוב ידני שלה ואילו החלפת המהירויות בין 33 ל-45 מתבצעת עלי שינוי מקום רצועת ההנעה שלו.

קצת היסטוריה – נוחות שמורה למיינסטרים, איכות להייאנד

לפני כ-15 שנה כשהתחלתי עם התחביב הזה של אודיו וקולנוע ביתי, הייתה מנטרה דיי שגורה בתעשייה ובעיתונאות, ״באודיו דו-ערוצי, ככל שאתה משלם יותר, אתה מקבל פחות״. הכוונה הייתה שמכשירי האודיו היקרים היו כוללים הרבה פחות פונקציונאליות, עד לרמה בה כל פונקציה מבוצעת בידי מכשיר נפרד, שעושה פונקציה אחת בלבד.

למה זה טוב? ההסבר בגדול הוא שמבחינת חובבי אודיו העלית של אותם השנים, הוספה של פונקציה נוספת לתוך מכשיר כלשהו בהכרח יוצרת רעש והפרעה הדדית, כך שעדיף להפריד כמה שיותר.

זה אומר שמגבר משולב פחות טוב מקדם מגבר ומגבר הספק, והם בתורם פחות טובים מקדם ומונו-בלוקים. כמובן שממיר וקדם מגבר פונו גם הם צריכים להיות במכשירים נפרדים.

שוק האודיו כיום בהחלט מאפשר לקבל גם וגם

אני חושב שכיום המצב השתנה באופן משמעותי, זאת למרות שחברות אודיו רבות, בעיקר הוותיקות, עדיין משמרות את גישת ההפרדה. ברמת הביניים עד להייאנד ״הנמוך״, נגיד בין 20-40 אלף ש״ח, יש מגוון מגברים משולבים שהם All In One, וגם אם חסרה להם פונקציה כלשהי (כמו סטרימר או פונו), עדיין מדובר במכשירים שאפשר לבסס עליהן מערכת סטריאו עם נוחות שליטה גבוהה.

דוגמאות למגברים משולבים All In One מומלצים שסקרנו:
NAD M33 – כולל ממיר, סטרימר, פונו MM ו-MC, יציאת HDMI ARC ותוכנת תיקון אקוסטי.
McIntosh MA7200 – כולל ממיר עם כניסת USB, פונו MM ו-MC, ניתן לשדרג לממיר שכולל HDMI ARC.
Naim Uniti Nova – כולל ממיר, סטרימר ויציאת HDMI ARC.
Lyngdorf TDAI-3400 – כולל ממיר עם כניסת USB, סטרימר, פונו MM, יציאת HDMI ARC ותוכנת תיקון אקוסטי.
T+A R 1000 E – כולל ממיר עם כניסת USB, סטרימר (ללא Spotify), כונן CD, ניתן להוסיף פונו MM או MC.

אפילו כשעולים לרמות מחיר גבוהות יותר ומדברים על מגברי דגל משולבים, לרבים מהם כיום ניתן להוסיף ממיר פנימי ופונו פנימי. גם מבחינת עוצמת ההגברה והשיפור ביכולות לבודד ולהפריד בין המעגלים הפנימיים, נעשה שיפור משמעותי בשנים האחרונות. וזו בדיוק הסיבה בגללה כתבתי את המאמר שלי, ״מגבר משולב בתור לב מערכת אודיופילית מודרנית״. כך שאם תבססו את המערכת שלכם על מגבר משולב All In One כזה, כבר עשיתם צעד בכיוון למערכת נוחה לשליטה.

אז למה בכל זאת לבחור במערכת מרובת מכשירים?

כשביקרנו בתערוכת מינכן השנה, אומנם ראינו כמה מגברים משולבים מרשימים, אך ברוב מוחלט של חדרי התצוגה נעשה שימוש במערכות מופרדות עם רכיבים רבים. אז כן, ניתן להגיע למערכת סטריאו מעולה, המבוססת על מגבר משולב All In One, אך אם אתם לא מוכנים להסתפק בפחות מהטוב ביותר, מערכת מופרדת זו עדיין הדרך המומלצת.

על רמת הנוחות במערכת שלי

המערכת שלי עברה כמה גלגולים וכיום מורכבת מארבעה מכשירים עיקריים.

לב המערכת שלי הוא המגבר המשולב Nagra Classic Int, שהבחירה בו לחלוטין נעשתה בגלל איכות הסאונד הפנומנאלית שלו וה-match הנפלא שיש לו עם רמקולי YG Acoustics Carmel 2. מבחינת נוחות, אני מודה שלא מדובר בסמל המופת של הנוחות. זהו מגבר אנלוגי בלבד, ללא פונו או ממיר. עבורי החסרון העיקרי הוא הדלקה וכיבוי ידניים בלבד, לא ניתן להדליק או לכבות את המגבר באמצעות השלט. השלט עצמו, הוא גם לא שיא הנוחות, אומנם שינוי הווליום מאוד ברור, אך הכפתורים שמעבירים בין הכניסות לא ברורים עם כיתוב של אותיות ה-ABC ולא שמות של כניסות.

בנוסף ל-Nagra Classic Int יש כניסת טריגר, אך זו כניסה שתואמת אך ורק לתקן של Nagra ולא ניתן להשתמש בה עם מכשירים של חברות אחרות.

המכשיר שמשלים את הצד האנלוגי אצלי הוא הפונו, Nagra VPS, שגם התפעול שלו ידני לחלוטין, אך במקרה של ה-VPS, בכל מקרה צריך לגשת לפטיפון בשביל להפעיל אותו וכל תפעול הפונו מתבטא בהדלקה וכיביו, כך שאינני רואה בתפעול שלו חוסר נוחות גדול.

הצד הדיגיטלי אצלי מורכב משני מכשירים, הממיר Ayre QB-9 DSD והסטרימר-טרנספורט, Lumin U2 Mini. למרות שמדובר בשני מכשירים נפרדים, הם דווקא דוגמה לנוחות שימוש מעולה. שני המכשירים נמצאים תמיד במצב של Stand By ומוכנים לשימוש, בשניהם אין אף כפתור שליטה ואין שלט. ה-Ayre QB-9 DSD כולל כניסה אחת בלבד, כניסת USB, ולכן אין צורך להעביר שום כניסה. ברגע שמתחילים להזרים אל ה-Lumin U2 Mini, המערכת הדיגיטלית מתעוררת לחיים ומוכנה לעבודה.

אז אם אתם שואלים אותי לגבי נוחות השליטה במערכת שלי, אז נכון אפשר לקבל חווית שליטה נוחה יותר. יחד עם זאת, השליטה היא לא כזו מסובכת, פשוט מדליקים את המגבר באופן ידני וברגע הזה ניתן להתחיל להזרים אל הסטרימר. במקרה ואני מאזין לפטיפון, אני דואג תמיד להחזיר את המגבר לכניסה, אליה מחובר הממיר, כדי שאם אישתי תרצה להאזין, היא לא תצטרך לשנות את הכניסה. בסך הכל, אני חושב שהמערכת שלי מהווה איזון טוב בין נוחות לאיכות.

אני כן חייב לציין שבמבחן המציאות, ביחס למגבר ה-All In One שהיה לי קודם, אישתי משתמשת פחות במערכת ונדיר לראות שהיא מפעילה אותה.

סיכום – נוחות מול איכות באודיו

לסיכום הנושא של נוחות מול איכות באודיו, מדובר בנושא מורכב. מבחר המכשירים הקיימים בשוק הוא אדיר ורמת הנוחות מול האיכות מגוונת אף היא. חשוב להיות מודעים לנושא ולוודא שאתם מקבלים את היחס המתאים עבורכם בין הנוחות לאיכות במכשיר, שאתם שוקלים לרכוש.

תשאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
-האם המכשיר תורם לחוויית שימוש נוחה במערכת או פוגם בה?
-במידה והמכשיר מהווה פשרה בנוגע לנוחות, האם הוא מספק לכם שדרוג מספק באיכות בתמורה?

שתפו אותנו מהי רמת הנוחות של המערכת שלכם? האם גם אתם בחרתם להקריב מעט נוחות בשביל קפיצה באיכות?